זַרְזִיףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זרזיף
הגייה* zarzif
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ר־ז־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. זרם, שטף .
  2. גשם קל.
    • השמיים נעשו מעוננים והחל לרדת זרזיף.

גיזרוןעריכה

  • מהתנ"ך: "יֵרֵד כְּמָטָר עַל-גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ." (תהילים ע"ב, ו') . הלחם של "זורר" בהוראת רסס + "זיף" במשמעות כסוי . לפיכך הצירוף - "זרזיף ארץ" בהוראת רסס טל או גשם המכסה הארץ.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה