| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
זירז
|
| שורש וגזרה |
ז־ר־ז
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- דחק לעשות מהר ובשלמות; הביא לפעולה מהירה.
- לשון חז"ל. בלשונינו זריזות מתייחסת בעיקר למהירות, אך בלשון חז"ל גם לזהירות כמו בביטוי "כהנים זריזין הם".
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
זרז
|
| הגייה* |
zaraz
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ז־ר־ז
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
ר׳ זָרָזִים
|
- עברית חדשה (כימיה) חומר המקדם תהליך או תגובה כימית מבלי שהוא עצמו ישתנה בזמן התהליך.
- בהשאלה: מעשה או מאורע המביאים להחשת ארוע אחר.
- ויכוחי דת הם זרז לעימותים אלימים.
 ערך בוויקיפדיה: זרז |
ערך בוויקיפדיה: זרז