 יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹׂבַע.
|
- המספר 7. המספר הסודר השמיני, שווה לקבוצה {0, 1, 2, 3, 4, 5, 6}; המספר הטבעי שאחרי 6 ולפני 8.
בגימטריה: ז'
בספרות רומיות-VII.
- "שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ
שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ
שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא" (𐤊 מי יודע)
- יש שִׁבְעָה ימים בשבוע.
- מן המקרא . תבנית ש-ב-ע, מופיעה גם בשפות שמיות קדומות ובלשונות מזרח - אפרושמיות אחרות כגון - מואבית : שׁבעת .
- מצרית קדומה: ספֲ'-ח sfḫ . לקמן, (𐤊) הרוגליף :
- וגם "מילולית": סֶ-פְ-ח-אוֹ
- בצירוף יחיד: שייך לשבועה
- ”עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם“ (בראשית כא, פסוק לא)
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
|---|
| כתיב מלא |
שיבע
|
| שורש וגזרה |
שֹ־ב־ע
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא [לא בשימוש] סיפק מזון כדי כל הצורך
המילה מופיעה פעם אחת במקרא
|
|
פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים כרגע בבדיקה. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.
|
מילים נרדפותעריכה
| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
שבע
|
| הגייה* |
save'a
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׂ־ב־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
ר׳ שְֹבֵעִים נ׳ שְֹבֵעָה
|
- (יש לשכתב פירוש זה): אינו צריך או אינו תאב לאכול,מפני שכבר אכל מספיק שגופו יחוש שאינו צריך עוד.
- ”יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים; וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל-יִפָּקֶד רָע.“ (משלי יט, פסוק כג)
- ”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל-מַר מָתוֹק.“ (משלי כז, פסוק ז)
- ”אָדָם יְלוּד אִשָּׁה; קְצַר יָמִים וּשְׂבַע-רֹגֶז.“ (איוב יד, פסוק א)
- ”וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.“ (איוב מב, פסוק יז)
- איני צריך לאכול, אני שבע
- אי אפשר לזרוק כלום לפח כי הפח שבע.
- מצרית קדומה - (שְׁבֹּּּע, šb.w) . אכדית (שֶׁבּעֻ šebû) . אוגריתית (שׁבּע, ‘šb) . ארמית - סֽבַע . אתיופית - (שעּ'בּא, ṣagba)
מילים נרדפותעריכה
- בא על סיפוקו.
- ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.“ (דברים ח, פסוק י)
- ”לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.“ (ישעיהו א, פסוק יא)
- ”וַתַּרְבִּי אֶת-תַּזְנוּתֵךְ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם-בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.“ (יחזקאל טז, פסוק כט)
- ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
- ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.“ (קהלת א, פסוק ח)
- המתעמלות תשבענה לאחר ארוחתן.
- מן שומרית 2000 לפנה"ס - (נִנ-שָֹבָּע, Nin-saba) - היא אלת הדגן.
- באכדית "נִשְבֻּ", היא כבר מילה פיוטית המגדירה את הדגן - עצמו.
מילים נרדפותעריכה
- לצד הניקוד "שָׂבַעְתְּ", גם הניקוד "שָׂבַעַתְּ" מותר.
