שבע

יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹׂבַע.

שֶׁבַע

מספרים
7
גימטריה	ז'
ערבית	٧
רומית	VII
מורס	--...
ברייל	?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000

1. (יש לשכתב פירוש זה):^{[דרושה הבהרה]} המספר 7. המספר הסודר השמיני, המספר הטבעי שאחרי 6 ולפני 8.
   בגימטריה: ז'
   בספרות רומיות-VII.

   • ”מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.“ (בראשית ז, פסוק ב)
   • ”וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים – שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.“ (ויקרא כה, פסוק ח)
   • ”וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר; הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע־פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק י)
   • ”וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר – לַחְמֵנוּ נֹאכֵל, וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ; רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ, אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ.“ (ישעיהו ד, פסוק א)
   • ”...וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ – שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ.“ (זכריה ד, פסוק ב)
   • ”וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד־בָּקָר...“ (איוב א, פסוקים ב – ג)

גיזרון

• המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון – אכדית: sebet , ארמית: ܫܒܥܐ (שִׁבְעָא‎), ערבית: سَبْعَة‎ (סַבְעָה), געז: säbʿätu) ሰብዐቱ)

צירופים

• באר שבע
• בת שבע
• שבע דנחמתא
• שבע עשרה
• שבעת המינים
• שבעת פלאי תבל

נגזרות

• שביעי
• שבעה
• שבעים
• שבעתים

תרגום

• איטלקית: sette‏‏‏‏
• אינדונזית: tujuh‏‏‏‏
• אירית: seacht‏‏‏‏
• אנגלית: seven‏‏‏‏
• אספרנטו: sep‏‏‏‏
• ארמית: שְׁבַע
• ארמנית: յոթ‏‏‏‏ (תעתיק: yotʿ)
• גרוזינית: შვიდი‏‏‏‏ (תעתיק: švidi)
• גרמנית: sieben‏‏‏‏
• הודית: सत‏‏‏‏ (תעתיק: sat)
• הולנדית: zeven‏‏‏‏
• הונגרית: hét‏‏‏‏
• וייטנמית: bảy‏‏‏‏
• טגלית: pito‏‏‏‏
• טורקית: yedi‏‏‏‏
• יוונית: επτά‏‏‏‏ (תעתיק: eptá)
• יידיש: זיבן‏‏‏‏
• יפנית: 七‏‏‏‏ (תעתיק: shichi, nana)
• כורדית: heft‏‏‏‏
• לטינית: septem‏‏‏‏
• מלאית: tujuh‏, pitu‏, sapta
• מלטית: sebgħa‏‏‏‏
• נורווגית: sju‏, syv‏‏‏‏
• סווהילית: saba‏‏‏‏
• סנסקירית: सप्तन्‏‏‏‏ (תעתיק: saptan)
• ספרדית: siete‏‏‏‏
• ערבית: سبعة‏‏‏‏ (תעתיק: סַבְעָה)
• פולנית: siedem‏‏‏‏
• פורטוגלית: sete‏‏‏‏
• פינית: seitsemän‏‏‏‏
• פרסית: هفت‎‏‏‏‏ (תעתיק: הַפְט)
• צ'כית: sedm‏‏‏‏
• צרפתית: sept‏‏‏‏
• קוריאנית: 일곱‏‏‏‏ (תעתיק: ilgop)

칠‏‏‏‏ (תעתיק: chil)

• רומנית: șapte‏‏‏‏
• רוסית: семь‏‏‏‏ (תעתיק: semʹ)
• שוודית: sju‏‏‏‏
• תאילנדית: เจ็ด‏‏‏‏ (תעתיק: jèt)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שבע

שִֹבֵּעַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שיבע
שורש וגזרה	שֹ־ב־ע
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא [לא בשימוש] סיפק מזון כדי כל הצורך

   • ”נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ “ (יחזקאל ז, פסוק יט)

גיזרון

המילה מופיעה פעם אחת במקרא

פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים כרגע בבדיקה. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.

מילים נרדפות

• הִשֹבִּיעַ

שָׂבֵעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבע
הגייה*	save'a
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׂ־ב־ע
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ שְֹבֵעִים נ׳ שְֹבֵעָה

1. (יש לשכתב פירוש זה): אינו צריך או אינו תאב לאכול,מפני שכבר אכל מספיק שגופו יחוש שאינו צריך עוד.

   • ”יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים; וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל-יִפָּקֶד רָע.“ (משלי יט, פסוק כג)
   • ”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל-מַר מָתוֹק.“ (משלי כז, פסוק ז)
   • ”אָדָם יְלוּד אִשָּׁה; קְצַר יָמִים וּשְׂבַע-רֹגֶז.“ (איוב יד, פסוק א)
   • ”וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.“ (איוב מב, פסוק יז)
   • איני צריך לאכול, אני שבע
   • אי אפשר לזרוק כלום לפח כי הפח שבע.

גזרון

• מצרית - (בהגיית: שָׁבּו šꜣbw / שְׁבֹּּּע - šb.w בהוראת: מנה עיקרית בארוחה) . אכדית (שֶׁבּעֻ šebû) . אוגריתית (שׁבּע, ‘šb) . ארמית - סֽבַע . אתיופית - (שעּ'בּא, ṣagba)

צירופים

• שבע רצון
• שבע ימים
• שבע רוגז

מילים נרדפות

• מלא (1)

ניגודים

• רעב

תרגום

• אנגלית: satiated‏‏‏‏

שָׂבַע

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שבע
שורש וגזרה	שׂ־ב־ע
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בא על סיפוקו.

   • ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.“ (דברים ח, פסוק י)
   • ”לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.“ (ישעיהו א, פסוק יא)
   • ”וַתַּרְבִּי אֶת-תַּזְנוּתֵךְ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם-בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.“ (יחזקאל טז, פסוק כט)
   • ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
   • ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.“ (קהלת א, פסוק ח)
   • ”אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ה, פסוק ט)
   • המתעמלות תשבענה לאחר ארוחתן.

גזרון

• מן שומרית 2000 לפנה"ס - (נִנ-שָֹבָּע, Nin-saba) - היא אלת הדגן.
• באכדית "נִשְבֻּ", היא כבר מילה פיוטית המגדירה את הדגן - עצמו.

צירופים

• שבע מרורים

נגזרות

• שָֹבְעָה

מילים נרדפות

• התמלא

ניגודים

• רָעַב

מידע נוסף

• לצד הניקוד "שָׂבַעְתְּ", גם הניקוד "שָׂבַעַתְּ" מותר.

ראו גם

• צמא
• רוה