יש להוסיף לדף זה את הערך: שֹׂבַע.

שֶׁבַע

עריכה
מספרים
7
גימטריה ז'
ערבית ٧
רומית VII
מורס
--...
ברייל ?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. (יש לשכתב פירוש זה): המספר 7. המספר הסודר השמיני, המספר הטבעי שאחרי 6 ולפני 8.
    בגימטריה: ז'
    בספרות רומיות-VII.
    • ”מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.“ (בראשית ז, פסוק ב)
    • ”וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים – שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.“ (ויקרא כה, פסוק ח)
    • ”וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר; הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע־פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק י)
    • ”וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר – לַחְמֵנוּ נֹאכֵל, וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ; רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ, אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ.“ (ישעיהו ד, פסוק א)
    • ”...וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ – שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ.“ (זכריה ד, פסוק ב)
    • ”וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד־בָּקָר...“ (איוב א, פסוקים בג)

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון – אכדית: sebet , ארמית: ܫܒܥܐ (שִׁבְעָא‎), ערבית: سَبْعَة‎ (סַבְעָה), געז: säbʿätu) ሰብዐቱ)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: sette‏‏‏‏
  • אינדונזית: tujuh‏‏‏‏
  • אירית: seacht‏‏‏‏
  • אנגלית: seven‏‏‏‏
  • אספרנטו: sep‏‏‏‏
  • ארמית: שְׁבַע
  • ארמנית: յոթ‏‏‏‏ (תעתיק: yotʿ)
  • גרוזינית: შვიდი‏‏‏‏ (תעתיק: švidi)
  • גרמנית: sieben‏‏‏‏
  • הודית: सत‏‏‏‏ (תעתיק: sat)
  • הולנדית: zeven‏‏‏‏
  • הונגרית: hét‏‏‏‏
  • וייטנמית: bảy‏‏‏‏
  • טגלית: pito‏‏‏‏
  • טורקית: yedi‏‏‏‏
  • יוונית: επτά‏‏‏‏ (תעתיק: eptá)
  • יידיש: זיבן‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: shichi, nana)
  • כורדית: heft‏‏‏‏
  • לטינית: septem‏‏‏‏
  • מלאית: tujuh‏, pitu‏, sapta
  • מלטית: sebgħa‏‏‏‏
  • נורווגית: sju‏, syv‏‏‏‏
  • סווהילית: saba‏‏‏‏
  • סנסקירית: सप्तन्‏‏‏‏ (תעתיק: saptan)
  • ספרדית: siete‏‏‏‏
  • ערבית: سبعة‏‏‏‏ (תעתיק: סַבְעָה)
  • פולנית: siedem‏‏‏‏
  • פורטוגלית: sete‏‏‏‏
  • פינית: seitsemän‏‏‏‏
  • פרסית: هفت‎‏‏‏‏ (תעתיק: הַפְט)
  • צ'כית: sedm‏‏‏‏
  • צרפתית: sept‏‏‏‏
  • קוריאנית: 일곱‏‏‏‏ (תעתיק: ilgop)
‏‏‏‏ (תעתיק: chil)
  • רומנית: șapte‏‏‏‏
  • רוסית: семь‏‏‏‏ (תעתיק: semʹ)
  • שוודית: sju‏‏‏‏
  • תאילנדית: เจ็ด‏‏‏‏ (תעתיק: jèt)

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שבע

שִֹבֵּעַ

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיבע
שורש וגזרה שֹ־ב־ע
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] סיפק מזון כדי כל הצורך

גיזרון

עריכה

המילה מופיעה פעם אחת במקרא

 
פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים כרגע בבדיקה. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.

מילים נרדפות

עריכה

שָׂבֵעַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבע
הגייה* savea
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־ב־ע
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ שְֹבֵעִים נ׳ שְֹבֵעָה
  1. (יש לשכתב פירוש זה): אינו צריך או אינו תאב לאכול,מפני שכבר אכל מספיק שגופו יחוש שאינו צריך עוד.
    • ”יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים; וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל-יִפָּקֶד רָע.“ (משלי יט, פסוק כג)
    • ”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל-מַר מָתוֹק.“ (משלי כז, פסוק ז)
    • ”אָדָם יְלוּד אִשָּׁה; קְצַר יָמִים וּשְׂבַע-רֹגֶז.“ (איוב יד, פסוק א)
    • ”וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.“ (איוב מב, פסוק יז)
    • איני צריך לאכול, אני שבע
    • אי אפשר לזרוק כלום לפח כי הפח שבע.

גזרון

עריכה
  • מצרית - (בהגיית: שָׁבּו šꜣbw / שְׁבֹּּּע - šb.w בהוראת: מנה עיקרית בארוחה) . אכדית (שֶׁבּעֻ šebû) . אוגריתית (שׁבּע, ‘šb) . ארמית - סֽבַע . אתיופית - (שעּ'בּא, ṣagba)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

שָׂבַע

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שבע
שורש וגזרה שׂ־ב־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בא על סיפוקו.
    • ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.“ (דברים ח, פסוק י)
    • ”לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.“ (ישעיהו א, פסוק יא)
    • ”וַתַּרְבִּי אֶת-תַּזְנוּתֵךְ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם-בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ.“ (יחזקאל טז, פסוק כט)
    • ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
    • ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.“ (קהלת א, פסוק ח)
    • אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.“ (קהלת ה, פסוק ט)
    • המתעמלות תשבענה לאחר ארוחתן.

גזרון

עריכה
  • מן שומרית 2000 לפנה"ס - (נִנ-שָֹבָּע, Nin-saba) - היא אלת הדגן.
  • באכדית "נִשְבֻּ", היא כבר מילה פיוטית המגדירה את הדגן - עצמו.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • לצד הניקוד "שָׂבַעְתְּ", גם הניקוד "שָׂבַעַתְּ" מותר.

ראו גם

עריכה