שש
לערך העוסק בפועל במקראי שָׁשׁ או שׁוֹשָׂה; ראו שָׁס.
שֵׁשׁ אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם מספר |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־שׁ־י/ה (תנייני) |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ז׳ שִׁשָּׁה, שֵׁשֶׁת־ |
מספרים | |
---|---|
6 | |
גימטריה | ו' |
ערבית | ٦ |
רומית | VI |
מורס | -....
|
ברייל | ? |
ספרות | |
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | |
מספרים אחרים | |
10 12 100 1000 10000 |
- שלושה זוגות.
- המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו – .
- ”כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“ (שמות כא, פסוק ב)
גיזרוןעריכה
- מפרוטושמית -šidṯ* (שִׁדְתֿ). צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג, בנוסף למעתקי ההגאים הסדירים. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי" (אך ה-תֿ' נידמתה ל-ס'). בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שש |
שֵׁשׁ בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא סוג של בד יוקרתי.
- ”וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.“ (בראשית מא, פסוק מב)
- ”וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כו, פסוק א)
- ”מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.“ (משלי לא, פסוק כב)
גיזרוןעריכה
- הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי.
ראו גםעריכה
שֵׁשׁ געריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
הגייה* | shesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא שיש.
- ”שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.“ (שיר השירים ה, פסוק טו)
- ”חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א, פסוק ו)
גיזרוןעריכה
- הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).
שָׂשׂעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שש |
שורש וגזרה | שׂ־י־שׂ, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שמח, עלז.
- ”שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג, / מַחֲאוּ כַּפַּיִם. / נַגְּנוּ וְשִׁירוּ בְּקוֹל חָזָק / וּבִמְצִלְתַּיִם“ (שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג , מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתו“ (תהלים לה, פסוק ט)
- ”כִּי יָשׁוּב יהוה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ“ (דברים ל, פסוק ט)
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: rejoice