עָלַץעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עלץ
שורש וגזרה ע־ל־ץ, גזרת השלמים
בניין קַל
  1. לשון המקרא שָמַח מְאוֹד, שָׁפַע אֹשֶׁר.
    • ”וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ“ (שמואל א׳ ב, פסוק א)
    • ”בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה“ (משלי יא, פסוק י)

גזרוןעריכה

  • אכדית עֶלצוּ elēṣu בהוראת elēṣu, לשמוח . השוו גזרון לץ .
  • אוגריתית עלצ 𐎓𐎍𐎕 שמחה. בלוחות אוגריתית מצוי ההיגד - 'בעלצ עלצם' בהוראה מודגשת - בעולץ עולצים (בעולץ מכופל) כגון הצירופים קדש-קדשים, עבד-עבדים [1]
  • פיניקית עלצ 𐤏𐤋𐤑 בהוראת לשמח.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. בעקבות לשון אוגרית. כז/כח‎. א‎ (תשרי-ניסן תשכ"ג), 17 - page) מאת - צבי רין