לֵץ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לץ
הגייה* lets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־י־ץ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ לֵצִים; לֵץ־, לֵצֵי־
  1. לשון המקרא רברבן בעל רהב, שדעתו זחוחה עליו.
    • ” אַל-תּוֹכַח לֵץ, פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ; הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ.“ (משלי ט, פסוק ח)
    • ”נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים; וּמַהֲלֻמוֹת, לְגֵו כְּסִילִים.“ (משלי יט, פסוק כט)
  2. לשון המקרא עושה דברו של הרשע
    • ”כִּי-אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל-שֹׁקְדֵי אָוֶן.“ (ישעיהו כט, פסוק כ)
    • ”אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.“ (תהלים א, פסוק א)

גזרון עריכה

  • (1) אכדית: אֱלֱצֻ (elēṣu) [1]. בהוראת: לשמוח או לגרום לשמחה . השוו גזרון עלץ.
  • (2) ערבית־גלילית: لظى‏‏‏‏ נהגה: לִט' שיסודו משורש ל-ט-י (ل ظ ي‎) או , ל-ט-ו (ل ظ و)‎ במשמעות: לשרוף,להעלות-בלהבות. בפי ערביי הגליל ובהוראה מצמצמת: גנב. השוו למילה המופיעה תדיר בספריו של יוסף מתתיהו ובתלמוד: לִיסְט בהוראת: פורע חוק החי בשולי דרכים ("מלסטם את הבריות") [2][3].

נגזרות עריכה

פרשנים מפרשים עריכה

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

סימוכין עריכה

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 1958-2004 ,elēṣu . page: 88
  2. חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎' (תשרי תשל"ט),עמ':56
  3. אילון גלעד, .מה היה הלֵיצָן הראשון ומדוע הוא הפחיד את חז"ל?, באתר "הארץ", 4/03/2020

לָץ (גם: לֵץ) עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לץ
שורש וגזרה ל־י־ץגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חמד לצון, לעג.

גיזרון עריכה

  • מן ל-י-ץ.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה


השורש ליץ

השורש ל־י־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

ל־י־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָץ לָץ יָלִיץ לִיץ לָלִיץ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵלִיץ מֵלִיץ יָלִיץ הָלֵץ לְהָלִיץ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלוֹצֵץ מִתְלוֹצֵץ יִתְלוֹצֵץ הִתְלוֹצֵץ לְהִתְלוֹצֵץ

הערה עריכה

  • בבניין קל בזמני העבר והבינוני ניתן להטות לפי משקל "פָּעַל":לָץ, או לפי משקל "פָּעֵל": לֵץ.