רהב
רָהַב
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ר־ה־ב |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- (יש לשכתב פירוש זה): לעג, התגאה
- ”...יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.“ (ישעיהו ג, פסוק ה)
- "הִשָּׁמֵר אַל תִּרְהַב מְאֹד, וְאַל תִּדְמֶה בַּחֲסֵירֵי מַדָּע" (בן סירא יג)
- (יש לשכתב פירוש זה): שעשע! רומם!
גיזרון
עריכה- הפועל מופיע פעמיים במקרא
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: boast
ראו גם
עריכהרַהַב א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רהב |
הגייה* | rahav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | משקל קֶטֶל |
דרך תצורה | ר־ה־ב |
נטיות | ר׳ רְהָבִים |
- תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כנעלה מן האחר, ונוהג בזולתו גסות רוח כחשוב ונישא.
- ”וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, רַהַב הֵם שָׁבֶת“ (ישעיהו ל, פסוק ז)
- ”יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
- ”מתי ועל מי נאמרו הדברים הנועזים האלה? הדברים כנים אלה או אך רהב הם ותעתועים?“ (הבחור מפדובה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מילה מן המקורות
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהרַהַב ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רהב |
הגייה* | rahav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | משקל קֶטֶל |
דרך תצורה | ר־ה־ב |
נטיות |
נפטון | |
---|---|
סימן | ♆ |
כוכבי לכת | |
כוכב חמה | נגה | כדור הארץ | מאדים | צדק | שבתאי | אורון | רהב | |
גופים : שונות | |
סוגי גופים | |
כוכב | כוכב לכת | כוכב לכת ננסי | מטאורואיד | אסטרואיד | ירח | קנטאור | שביט | חגורת אסטרואידים | ענק גזי |
- לשון המקרא בריה אגדית בדמות נחש, הנחשבת ליד ימינו של שר הים.
- עברית חדשה [אסטרונומיה] כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
- רהב שייך לקבוצת כוכבי הלכת "הענקים הגזיים" יחד עם צדק, שבתאי ואורנוס.
גיזרון
עריכה- 2: על שם רַהַב (1), "שָׂרוֹ של ים" במסורת היהודית, בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים במיתולוגיה הרומית. בניגוד לחמשת כוכבי הלכת הקרובים לשמש (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי) הנראים מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת, רהב (או נפטון) נתגלה רק בשנת 1846, ולכן לא ניתן לו שם עברי במסורת ישראל. בשנת 2009 הוחלט לקבוע שמות עבריים לכוכבי־הלכת אורנוס (אורון) ונפטון (רהב).[1][2]
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נפטון |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רהב (כוכב הלכת) |
הערות שוליים
עריכה- ↑ אבי בליזובסקי, אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב, אתר הידען, 31 בדצמבר 2009.
- ↑ כוכב עברי נולד, מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.