רָהַבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ר־ה־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. (יש לשכתב פירוש זה): לעג, התגאה
    • ”...יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.“ (ישעיהו ג, פסוק ה)
  2. (יש לשכתב פירוש זה): שעשע! רומם!
    • ”עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ“ (משלי ו, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • הפועל מופיע פעמיים במקרא

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

רַהַב אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רהב
הגייה* rahav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש משקל קֶטֶל
דרך תצורה ר־ה־ב
נטיות ר׳ רְהָבִים
  1. תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כנעלה מן האחר, ונוהג בזולתו גסות רוח כחשוב ונישא.
    • ”וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, רַהַב הֵם שָׁבֶת“ (ישעיהו ל, פסוק ז)
    • ”יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
    • ”מתי ועל מי נאמרו הדברים הנועזים האלה? הדברים כנים אלה או אך רהב הם ותעתועים?“ (הבחור מפדובה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • מילה מן המקורות

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

רַהַב‏ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רהב
הגייה* rahav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש משקל קֶטֶל
דרך תצורה ר־ה־ב
נטיות
נפטון
 
סימן
כוכבי לכת

כוכב חמה | נגה | כדור הארץ | מאדים | צדק | שבתאי | אורון | רהב

גופים : שונות

שמש | קרס | פלוטו | האומיה | מאקה-מאקה | אריס

סוגי גופים

כוכב | כוכב לכת | כוכב לכת ננסי | מטאורואיד | אסטרואיד | ירח | קנטאור | שביט | חגורת אסטרואידים | ענק גזי

  1. בריה אגדית בדמות נחש, הנחשבת ליד ימינו של שר הים.
    • ”עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה', עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים. הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין“ (ישעיהו נא, פסוק ט)
    • ”בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב.“ (איוב כו, פסוק יב)
  2. [אסטרונומיה] כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
    • רהב שייך לקבוצת כוכבי הלכת "הענקים הגזיים" יחד עם צדק, שבתאי ואורנוס.

גיזרוןעריכה

 2. בניגוד לחמשת כוכבי הלכת הקרובים לשמש (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי) הנראים מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת, רהב (או נפטון) נתגלה רק בשת 1612, ולכן לא ניתן לו שם עברי במסורת ישראל.
בשנת 2009 הוחלט לקבוע שמות עבריים לכוכבי־הלכת אורנוס (אורון) ונפטון. השם רַהַב נקבע על־שם "שָׂרוֹ של ים" במסורת היהודית, בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים במיתולוגיה הרומית.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נפטון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רהב (כוכב הלכת)

הערות שולייםעריכה