צניעות

צְנִיעוּת

לשון חז"ל תכונה בה האדם מגמד את מעלותיו ואינו מתבלט.
- ”אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה“ (בבלי, מסכת עירובין – דף ק, עמוד ב)
- ”בשכר צניעות שהיתה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול ובשכר צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יג, עמוד ב)
- "העולה א"כ שמדרך צניעות אין לאשה לרכב בפישוק רגלים (ולא מחמת נזק גופני אלא מחמת הצניעות)." (חבל נחלתו א פב)
הספקות במועט; המנעות מן המרובה (בדרך כלל בכדי להמנע ממחלוקת ומריבות)
התעסקות (או הסתפקות) בכמות מדודה, פרטנית או מוגבלת. בלע"ז: quantized‏‏‏‏

ערך בוויקיפדיה: צניעות

ציטוטים בוויקיציטוט: צניעות