גַּאֲוָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גאווה
הגייה* gaava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־א־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ גַּאֲווֹת; גַּאֲוַת־, ר׳ גַּאֲווֹת־
 
דגל הגאווה (2)
  1. רגש של סיפוק ורוממות רוח הנובעים מתחושה (מודעת או בלתי מודעת) של עליונות על פני הזולת, שמקורה בהימצאות איכות מסוימת שאינה נמצאת (כביכול) אצל הזולת.
    • ”אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ“ (דברים לג, פסוק כט)
    • ”בְּפִי-אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם“ (משלי יד, פסוק ג)
    • גאווה היא התכונה המיוחסת לנמר ברוב המשלים.
  2. בהשאלה: הפגנתיות של יחסים הומוסקסואלים.
    • מצעד הגאווה מהווה מוקד של מחלוקת בין חילוניים לדתיים.

הערהעריכה

  • יש המפרשים ”וְנָתַתִּי אֶת-בְּשָׂרְךָ עַל-הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ (יחזקאל לב, פסוק ה) גם בהוראת רֹממות לב,גאווה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: גאווה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאווה


השורש גאה

השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית התרוממות אל על פיזית או נפשית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ג־א־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּאָה גּוֹאֶה יִגְאֶה גְּאֵה לִגְאוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הִגְאָה מַגְאֶה יַגְאֶה הַגְאֵה לְהַגְאוֹת
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל גֵּאָה מְגָאֶה יְגָאֶה גָּאֵה לְגָאוֹת
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגָּאָה מִתְגָּאֶה יִתְגָּאֶה הִתְגָּאֵה לְהִתְגָּאוֹת