זולת

זוּלָת א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זולת
הגייה^*	zulat
חלק דיבר	מילת יחס
מין	זכר
שורש	ז־ו־ל
דרך תצורה
נטיות	זוּלַת־ זוּלָתִי זוּלָתֵךְ זוּלָתוֹ זוּלָתֵנוּ זוּלַתְכֶם זוּלַתְכֶן זוּלָתָם זוּלָתָן

לשון המקרא (מילת יחס) חוץ, מלבד,
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר מלכים, האם הכוונה היא למלכים א או מלכים ב?. ”וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ.“ (מלכים כד, פסוק יד)
- ”הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה“ (שמואל א׳ כא, פסוק י)
- אני אשתדל לא להיות אגואיסט ואעזור גם לזולתי.
- אסור לי להיות פה זולת אם שילמתי מקודם.
- לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ ("יגדל אלהים חי"; פיוט מימי הביניים:)

המקור מארמית מצוי כשני מילים זו-לת (לית) שפירושם: אשר-לא, כמו בהלחם הארמי דלא (מצוי גם בצירוף הפורימי עד-דלא ידע), כמו בלטינית: si + ne כהלחם היוצר את המילה (sine) שפירושו: בלעדי (בלי-עדים")
במקרא גם יו"ד יתרה זולתי ”אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה..אֵת הָאָרֶץ..זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה“ (דברים א, פסוק לו) ”וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל“ (דברים ד, פסוק יב)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זולת
הגייה^*	zulat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־ו־ל
דרך תצורה
נטיות	זוּלַת־ זוּלָתִי זוּלָתֵךְ זוּלָתוֹ זוּלָתֵנוּ זוּלַתְכֶם זוּלַתְכֶן זוּלָתָם זוּלָתָן

עברית חדשה מישהו אחר בדר"כ באדם בלבד. או כלל האנשים ביחס לאדם עצמו.
- עזרה לזולת היא חסד.

מה שמדגיש את הפיכת המילה לשם עצם הוא השימוש בה' הידיעה והפסקת השימוש בנסמך (לַזולָת ולא לְזולַתִּי).