יש להוסיף לדף זה את הערך: ב מָשַׁל ב.

מָשַׁל א

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרהמ־שׁ־ל
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. שלט בכוחו. כפה את מאויו
    • ”הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ.“ (בראשית ד, פסוק ז)
    • ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא־אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא־יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יהוה יִמְשֹׁל בָּכֶם.“ (שופטים ח, פסוק כג)
    • ”הָיִינוּ מֵעוֹלָם לֹא־מָשַׁלְתָּ בָּם, לֹא־נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם; לוּא־קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ, מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.“ (ישעיהו סג, פסוק יט)
    • ”טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם, מִגִּבּוֹר; וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, מִלּכֵד עִיר.“ (משלי טז, פסוק לב)
    • ”עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ; פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם.“ (איכה ה, פסוק ח)

גזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

מָשָׁל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמשל
הגייה*mashal
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשמ־שׁ־ל
דרך תצורהמשקל קָטָל
נטיותמְשָׁל־; ר'מְשָׁלִים, מִשְׁלֵי־
איור של משל הסומא והחיגר.
  1. לשון המקרא אמרה או סיפור בעלי משמעות מרובת רבדים ומסועפת. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון מליצית.
    • ”וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.“ (במדבר כד, פסוק ג)
    • ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
    • ”וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה.“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
    • ”אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי; אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם.“ (תהלים עח, פסוק ב)
    • ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם; וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ח)

גזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: משל

הערות שוליים

עריכה