משל

מָשַׁלעריכה

שלט בכוחו על
- אתה מושל בגאות הים
- ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
- ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה
- עבדים משלו בנו פורק אין מידם

לשון המקרא אימרה או סיפור בעלי משמעות עמוקה ולא פשוטה. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון מליצית.
- ”וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
- אטה למשל פי אפתח בכינור חידתי
(יש לשכתב פירוש זה): סיפור שמשמש דוגמה לעניין אחר לצורך העברת מסר בצורה טובה יותר.

מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ mašālu או ערבית مَثَلَ‬ (מת'ל) 'השווה', משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית מַשֻלתֻ maššultu וערבית ‫مَثَل‬ (מת'ל)-אמרה,פתגם וגם דוגמה. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'^[1], שם עצם מתל 'משל, פתגם' ^[2] .
מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ''ך, מהפסוק הראשון ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (משלי א, פסוק א).

בתנ"ך משל פירושו אמרה שנונה או כזו אשר יש לה משמעות מוסרית. יש המסבירים שבמקור המשלים במשלי ובאיוב תורגמו משפה קדומה, בה היו המשלים כולם בחרוזים.↑