משל

יש להוסיף לדף זה את הערך: ב מָשַׁל ב.

מָשַׁל א

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.

איור של משל הסומא והחיגר.

לשון המקרא אמרה או סיפור בעלי משמעות מרובת רבדים ומסועפת. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון מליצית.
- ”וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.“ (במדבר כד, פסוק ג)
- ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
- ”וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה.“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
- ”אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי; אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם.“ (תהלים עח, פסוק ב)
- ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם; וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ח)

מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל־', ובמקבילה באכדית mašālu או ערבית مَثَلَ‬ (מת'ל) – השווה, משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית maššultu וערבית ‫مَثَل‬ (־מת'ל) – אמרה, פתגם וגם דוגמה. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'^[1], שם עצם מתל 'משל, פתגם'.^[2]

ערך בוויקיפדיה: משל