רדה
| תוכן עניינים |
|---|
רָדָה א עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רדה |
| שורש וגזרה | ר־ד־ה א, גזרת נל"י/ה |
| בניין | קל |
- לשון המקרא שָׁלַט, הָיְתָה בְיָדוֹ הַסַּמְכוּת לְהַנְהִיג וּלְהַחְלִיט.
- ”כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב“ (מלכים א׳ ה', פסוק ד')
- ” וּלְקָחוּם עַמִּים, וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם, וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת; וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם, וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם“ (ישעיהו י"ד, פסוק ב')
- "אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל/ גּוֹרָל רוֹדֶה/ אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל/ עַל כֹּל אוֹדֶה!" ("הֲלָךְ נֶפֶשׁ", רחל המשוררת)
- לשון המקרא שִׁעְבֵּד.
- גָּרַם לְעִנּוּי וָסֵבֶל.
- ” מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה, מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה; רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם, מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ“ (ישעיהו י"ד, פסוק ו')
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
למשמעות (1):
למשמעות (3):
תרגום עריכה
למשמעות (1):
- יידיש: רעגירן, טיראַנניזע
- ערבית: تَحَكَّمَ
למשמעות (2):
- אנגלית: enslave
- ערבית: اِسْتَرَقَّ
למשמעות (3):
- אנגלית: torment
ראו גם עריכה
| השורש רדה א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רָדָה ב עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רדה |
| שורש וגזרה | ר־ד־ה ב, גזרת נל"י/ה |
| בניין | קל |
- הוֹצִיא דְּבַשׁ מִכַּוֶּרֶת אוֹ לֶחֶם מִן תַּנּוּר.
- "ג' דפוסים היו שם הא' לתנור וא' לבצק ואחד שהוא רודה ונותנו לאלפס כדי שלא יקלקלו את הלחם" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת מנחות, פרק י"א)
- "החולב והרודה חלות דבש חייב משום קוצר" (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ז', דף נ"ב, ב')
- " רבי אליעזר אומר: אף הרודה ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה" (משנה, סדר זרעים, מסכת חלה, פרק ב', ד')
- ”וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל וַיֵּלֶךְ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ וְלֹא הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ“ (שופטים י"ד, פסוק ט')
מובאות נוספות עריכה
- "הדא דאת אמר בחדש אבל בישן מחלוקת ר"א וחכמים דאתפלגון המכבד המרבץ המגבן המחבץ החולב והרודה חלות דבש..." (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ז', דף נ"ב, א')
- "ההולך לחלוב את עיזיו, ולגזוז את רחליו, ולרדות את כוורתו..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק ז')
- "והמחבץ והמגבן כגרוגרת המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש שגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף צ"ה, א')
מידע נוסף עריכה
- המילה מתייחסת להוצאה של חומר הדבוק למקומו, כמו הדבש באופן הטבעי הנ"ל, או לחם בעת העתיקה שהיה מודבק לדופני התנור. פעולה שהייתה דורשת מיומנות מסוימת, כמובא בדברי חז"ל "יצאה רדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה.
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: to collect honey from a hive, to remove bread from an oven
- ערבית: قَطَفَ
ראו גם עריכה
| השורש רדה ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רִדָּה עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רידה |
| שורש וגזרה | ר־ד־ה א, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פיעל |
- הֵבִיא לְהַכְנָעָה.
- "ראשי גלייות שהיו בימי חכמים-לפי שהיה בידן כוח לרדות את העם, אין אכילתן ראיה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר משפטים, הלכות טוען ונטען, פרק י"א)
- השליט רידה את המתנגדים לו בכוח הזרוע.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
| השורש רדה א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|