נצח

נִצַּח (גם: נִצֵּחַ) א עריכה

לשון חז"ל נחל נצחון; יצא מתחרות או מעימות כשידו על העליונה.
- ”תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה נצחתכם“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צא, עמוד א)
- ”חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף נט, עמוד ב)
- "פתאום זה בא ומתבהר / ולעצמי אני אומר: / לא, לא תנצחו אותי / לא מנצחים אותי כ"כ מהר." (לא תנצחו אותי, מאת נעמי שמר)

הדריך תזמורת או מקהלה על ידי שימוש בסימנים מוסכמים, בדרך כלל באמצעות תנועות ידיים.
- יצחק גרציאני היה מנצח ישראלי מפורסם אשר ניצח בין השאר על תזמורת צה"ל.
עמד בראש פרויקט או משימה מסוימים, הנהיג, הוביל, ניהל.
- ”וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ בָּנָיו וְאֶחָיו קַדְמִיאֵל וּבָנָיו בְּנֵי יְהוּדָה כְּאֶחָד לְנַצֵּחַ עַל עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית הָאֱלֹהִים...“ (עזרא ג, פסוק ט)
- דנה ניצחה על כיתתה בתחרות הבית ספרית.
- המ"פ ניצח על פלוגתו בקרב והוביל אותה לנצחון מוחץ.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניצח
הגייה^*	nitsakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־צ־ח א
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	ר׳ נִצָּחִים; נ׳ נִצַּחַת, נ"ר נִצָּחוֹת

ממושך, שאורך זמן רב.
מכריע.
- ”מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת; הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִת מֵאֲנוּ לָשׁוּב“ (ירמיהו ח, פסוק ה)

עשר הספירות
כח"ב: כתר \| חכמה \| בינה חג"ת: חסד \| גבורה \| תפארת נהי"מ: נצח \| הוד \| יסוד \| מלכות

משך זמן אינסופי; עד.
- ”לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה; מֵאֲנָה הֵרָפֵא, הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ“ (ירמיהו טו, פסוק יח)
- "תְּשׁוּעָתָם הָיְתָה לָנֶצַח, וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר" (אשר הניא)
- "אוהב אותך לנצח / לך נשבעתי אמונים / לב חתום כמו אות על מצח / היי שלי לעולמים." (אוהב אותך לנצח, מאת שמואל אלבז)
- המוח האנושי אינו יכול להבין את הנצח.
[קבלה] הספירה ה־7 (מלמעלה), הממוקמת על קו החסדים.

ערך בוויקיפדיה: נצח

נדיר מיץ פירות, עסיס.
בהשאלה דם.
- ”פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין-אִישׁ אִתִּי, וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי; וְיֵז נִצְחָם עַל-בְּגָדַי וְכָל-מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי“ (ישעיהו סג, פסוק ג)