עסיס

עָסִיס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עסיס
הגייה*	asis
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ס־ס
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	ר׳ עֲסִיסִים; עֲסִיס־, ר׳ עָסִיסֵי־

1. לשון המקרא כינוי ליין איכותי או מתוק; מיץ הפרי.

   • ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.“ (עמוס ט, פסוק יג)
   • ”הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ וְהֵילִלוּ כָּל שֹׁתֵי יָיִן עַל עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם.“ (יואל א, פסוק ה)
   • ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים.“ (יואל ד, פסוק יח)
   • ”וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב.“ (ישעיהו מט, פסוק כו)
   • ”אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי.“ (שיר השירים ח, פסוק ב)
   • ”אֶשְׁתֶּה וְאֶשְׁתָּאֶה וְאֶמְהֹל אֶת עֲסִיס כּוֹסִי בְּמֵי עֵינַי אֲשֶׁר נִמְאָסוּ“ (עיני עננים בבכי נמאסו, מאת ר' משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
   • ”פֹּה לִתְרוּעוֹת הַחַיִּים הִתְעוֹרֵר כָּל בַּד, וְרֶטֶט-הַחַיִּים כִּי חָלַף כָּל צִיץ, וּמָלְאוּ יוֹנְקוֹתָיו רֹב עָסִיס וָמִיץ“ (הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי-תְכֵלֶת, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • הפרי הזה מלא עסיס.

2. בהשאלה: כוח הַחַיּוּת הנמצא בדבר.

   • ”וְעָב טַל כְּנַעְרָה תְּנַעֵר מִן שְׂעָרָהּ עֲלֵי אֶרֶץ רְסִיסֶיהָ, וְהַיָּם כְּשִׁכּוֹרָה, וְסָבְאֶיהָ נְחָלִים, וְנוֹזְלֵיהֶם עֲסִיסֶיהָ“ (עֲלֵיכֶם, בְּנֵי תוֹרָה וְתוֹפְשֶׂיהָ, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
   • ”רַק-רֶגַע יִתְמַהְמַהּ הֶחָזוֹן, וּשְׁטָפַנִי גַל-מָתְקוֹ; וְאֶת כָּל עֲסִיס חַיָּי, עַד תַּמְצִיתוֹ, יַגְמִיאֵנִי בְאֶחָת“ (אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רוֹאֶה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• לשון המקרא.
• המילה נגזרה מהשורש ע־ס־ס, שהוראתו לחיצה ומעיכה, כמו למשל בפסוק ”וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם“ (מלאכי ג, פסוק כא). משורש זה גזורות גם עיסה ועיסוי.

פרשנים מפרשים

• חנוך יהודה קאהוט מעיר בספר "ערוך השלם" על השורש זה: "...ומזה השם עסיס בלשון מקרא פירושו יין שיוצא מהענבים על־ידי דריכה ורמיסה". הוא מציין כי ”יֵין מַלְכוּת“ (אסתר א, פסוק ז) מתורגם "חמר עסיס דיאי למשתי מלכא".

נגזרות

• עסיסי
• עסיסיות

מילים נרדפות

• לחלוחית, מי פירות, מיץ (1)
• לשד, ויטליות (2)

תרגום

• אנגלית: juice‏, wine‏‏‏‏ (1), essence‏, vitality‏‏‏‏ (2)
• ערבית: عصير‏‏‏‏ (הגייה: עַצִיר) (1)

ראו גם

• צִיר