מתוק

מָתוֹק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתוק
הגייה^*	matok
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	מ־ת־ק
דרך תצורה	משקל קָטוֹל
נטיות	נ"י: מְתוֹק-, נ': מְתוּקָה, ר': מְתוּקִים, נ"ר: מְתוּקוֹת ^[1]

לשון המקרא שטעמו ערב לחיך האוכל.
- "...וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי." (שיר השירים ב ג)
- ”החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד)
אחד מחמשת הטעמים הנרגשים בלשון, המאפיין הבולט בטעם הדבש והסוכר.
- ”הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר“ (ישעיהו ה, פסוק כ)
- ”אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ“ (משלי כד, פסוק יג)
- כל מאכל מתוק מכיל מספר פחמימות, מספר של חלבונים מצומצם וכמה חומרים נוספים.

לשון המקרא כל דבר נעים וטוב לחושי האדם.
- ”מה הדסה ריחה מתוק וטעמה מר כך היתה אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן “ (אסתר רבה, פרשה ו, סימן ה)
- ”מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד“ (קהלת ה, פסוק יא)
- ”וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ.“ (קהלת יא, פסוק ז)

במקרא מתוק אינו דווקא הטעם שנקרא מתוק כיום. כיום גם בביטוי מים מתוקים. מודגש בפועל המתיק במקרא: "וימתקו המים" ובחז"ל: "מלח ממתק את הקדירה" "ממתיקין את החרדל בגחלת" ועוד ניכר שמשמעות מתוק היא ערב לחיך. (טעם הדבש הוא הערב לחיך באופן אבסולוטי לרוב בני האדם.)
בלשון Luganda, (אוגנדה) - "מתוק, Matoke" היא זן של בננה שממנה מתפרנסים חקלאים רבים במערב אפריקה, בעיקר ניגריה.

ערך בוויקיפדיה: מתוק

השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

לשון חז"לתיקון מאכל שיהיה ערב לחיך. להסיר את מרירותו.
- "כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטין צריכין להטחן, אפילו אדם צריך תיקון" ( בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יא ) .
לשון ימי הביניים: הפיכת מצב קשה לנוח ונעים. בפרט ביטול דינים ברוחניות
- ומיתוק הדינים קשים ורפים העתידים לבא על ידיהם (תפילה נוסח תימן לפני תקיעת שופר)
- הנידון התחנן למיתוק עונשו.

השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

↑ המילה "מָתוֹק" היא אַחַד המקרים היחידים בעברית שבה תנועת חולם מלא משתנית בנטייה.