טעם
טָעַםעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | טעם |
| שורש וגזרה | ט־ע־ם, ע"ג, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- אכל או שתה דבר־מה.
- ”וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת-הָעָם לֵאמֹר, אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר-יֹאכַל לֶחֶם עַד-הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי, וְלֹא-טָעַם כָּל-הָעָם, לָחֶם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
- אכל כמות קטנה של מזון או לגם מעט משקה כדי לבחון את הטעם שלהם.
- טעמתי מן התבשיל כדי לדעת אם יש צורך בתיבול נוסף.
- בהשאלה: התנסה בהרגשה או במצב מסוים.
- לאחר שטעם את טעם ההצלחה, הוא לעולם לא ירצה להכשל.
גיזרוןעריכה
- אכדית: temu; ארמית: טְעַם; ערבית: טַעִמַ.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
טַעַםעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טעם |
| הגייה* | ta'am |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ע־ם |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ טְעָמִים; טַעַם־, ר׳ טַעֲמֵי־ |
- תחושה הנוצרת בפה עקב אכילה של מזון או שתיית משקה כגון: תחושת מרירות, מתיקות, מליחות וכד'. אחד מחמשת החושים המסרתיים.
- ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
- ” כי ר' יצחק לא ידע גם טעם היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה.“ (הקדיש, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- נמוק, סיבה.
- כוחות המשטרה סגרו את הרחובות הסמוכים לארוע מטעמי בטחון.
- הגיון, שכל.
- ”עיינתי בספרו ומצאתי בו דברי טעם, דברים הראוים למי שאמרם... וכו' וכו'.“ (ההסכמה, מאת דוד ישעיהו זילברבוש, בפרויקט בן יהודה)
- הרגשה, חוויה, התנסות במצב מסוים.
- טעמתי את טעם ההצלחה.
- ”וישב וחי בסגופים ותעניתים, ולא טעם טעם עולם-הזה מימיו, והיה יושב, פרוש ונזיר, ועוסק בתורה.“ (לא תחמוד, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: היכולת להחליט אם דברים מתאימים, אם הם מאיכות טובה וכד'.
- ישלו טעם טוב במוזיקה.
- [דקדוק] הדגשת ההגייה של הברה מסוימת במילה.
- הטעם במילה "טעם" הוא בהברה הראשונה.
גיזרוןעריכה
- מקור המילה במקרא.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: טעם |