טעם

טָעַם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	טעם
שורש וגזרה	ט־ע־ם, ע"ג, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

לקח לתוך פיו כדי לבחון את הטעמו.
- ”...וַיַּגֶּד־לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
- ”הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לוֹ.“ (איוב יב, פסוק יא)
- טעמתי מן התבשיל כדי לדעת אם יש צורך בתיבול נוסף.
בהשאלה: התנסה בהרגשה או במצב מסוים.
- ”טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.“ (תהלים לד, פסוק ט)
- ”טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ; לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ.“ (משלי לא, פסוק יח)

גיזרון

אכדית: temu; ארמית: טְעַם; ערבית: טַעִמַ.

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית: taste‏‏‏‏
ערבית: ذاقَ‏, تَذَوَّقَ‏‏‏‏

טַעַם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טעם
הגייה^*	taam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־ע־ם
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ טְעָמִים; טַעַם־, ר׳ טַעֲמֵי־

תחושה הנוצרת בפה מתוך תגובה לכימיקלים שבמזון או במשקה, כגון מתיקות, חמיצות, מרירות וכדומה.
- ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
- ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל, מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֵשׁ־טַעַם, בְּרִיר חַלָּמוּת?“ (איוב ו, פסוק ו)
- ” כי ר' יצחק לא ידע גם טעם היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה.“ (הקדיש, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
נמוק, סיבה, הגיון.
- ”חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו; מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם.“ (משלי כו, פסוק טז)
- ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טַּעַם, הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ד, משנה ג)
- ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס, אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו, שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, קָרַב בַּמִּדְבָּר.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ד, משנה ג)
- כוחות המשטרה סגרו את הרחובות הסמוכים לארוע מטעמי בטחון.
הרגשה, חוויה, התנסות במצב מסוים.
- ”וישב וחי בסגופים ותעניתים, ולא טעם טעם עולם-הזה מימיו, והיה יושב, פרוש ונזיר, ועוסק בתורה.“ (לא תחמוד, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- טעמתי את טעם ההצלחה.
בהשאלה: היכולת להחליט אם דברים מתאימים, אם הם מאיכות טובה וכד'.
- ישלו טעם טוב במוזיקה.
[דקדוק] הדגשת ההגייה של הברה מסוימת במילה.
- הטעם במילה "טעם" הוא בהברה הראשונה.

גיזרון

מקור המילה במקרא.

2. מקבילה בארמית: טְעֵם – צו.

צירופים

נגזרות

ניגודים

תפלות

תרגום

אנגלית: taste‏, flavor‏‏‏‏
ערבית: ذَوْق‏‏‏‏

(5)

אנגלית: stress‏, accent‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: טעם

טְעֵם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*	t'em
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־ע־ם
דרך תצורה	משקל קְטֵל
נטיות

לשון המקרא [ארמית] צו, פקודה
- ”אַנְתְּ מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל-אֱנָשׁ דִּי-יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קַתְרוֹס שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וְסוּפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא.“ (דניאל ג, פסוק י)
- ”וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה.“ (עזרא ו, פסוק יא)

גיזרון

מקבילה למילה העברית טַעַם לעיל (הגדרה שנייה), בעיקר בצירוף מטעם.