טעם
טָעַםעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | טעם |
| שורש וגזרה | ט־ע־ם, ע"ג, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לקח לתוך פיו כדי לבחון את הטעמו.
- ”...וַיַּגֶּד־לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
- ”הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לוֹ.“ (איוב יב, פסוק יא)
- טעמתי מן התבשיל כדי לדעת אם יש צורך בתיבול נוסף.
- בהשאלה: התנסה בהרגשה או במצב מסוים.
גיזרוןעריכה
- אכדית: temu; ארמית: טְעַם; ערבית: טַעִמַ.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
טַעַםעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טעם |
| הגייה* | ta'am |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ע־ם |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ טְעָמִים; טַעַם־, ר׳ טַעֲמֵי־ |
- תחושה הנוצרת בפה מתוך תגובה לכימיקלים שבמזון או במשקה, כגון מתיקות, חמיצות, מרירות וכדומה.
- ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
- ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל, מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֵשׁ־טַעַם, בְּרִיר חַלָּמוּת?“ (איוב ו, פסוק ו)
- ” כי ר' יצחק לא ידע גם טעם היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה.“ (הקדיש, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- נמוק, סיבה, הגיון.
- ”חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו; מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם.“ (משלי כו, פסוק טז)
- ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טַּעַם, הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ד, משנה ג)
- ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס, אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו, שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, קָרַב בַּמִּדְבָּר.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ד, משנה ג)
- כוחות המשטרה סגרו את הרחובות הסמוכים לארוע מטעמי בטחון.
- הרגשה, חוויה, התנסות במצב מסוים.
- ”וישב וחי בסגופים ותעניתים, ולא טעם טעם עולם-הזה מימיו, והיה יושב, פרוש ונזיר, ועוסק בתורה.“ (לא תחמוד, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- טעמתי את טעם ההצלחה.
- בהשאלה: היכולת להחליט אם דברים מתאימים, אם הם מאיכות טובה וכד'.
- ישלו טעם טוב במוזיקה.
- [דקדוק] הדגשת ההגייה של הברה מסוימת במילה.
- הטעם במילה "טעם" הוא בהברה הראשונה.
גיזרוןעריכה
- מקור המילה במקרא.
- 2. מקבילה בארמית: טְעֵם – צו.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: טעם |
טְעֵםעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | t׳ēm |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ע־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא [ארמית] צו, פקודה
- ”אַנְתְּ מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל-אֱנָשׁ דִּי-יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קַתְרוֹס שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וְסוּפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא.“ (דניאל ג, פסוק י)
- ”וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה.“ (עזרא ו, פסוק יא)