ויקימילון

טעם

טָעַםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טעם
שורש וגזרה ט־ע־ם, ע"ג, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. אכל או שתה דבר־מה.
    • ”וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת-הָעָם לֵאמֹר, אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר-יֹאכַל לֶחֶם עַד-הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי, וְלֹא-טָעַם כָּל-הָעָם, לָחֶם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
  2. אכל כמות קטנה של מזון או לגם מעט משקה כדי לבחון את הטעם שלהם.
    • טעמתי מן התבשיל כדי לדעת אם יש צורך בתיבול נוסף.
  3. בהשאלה: התנסה בהרגשה או במצב מסוים.
    • לאחר שטעם את טעם ההצלחה, הוא לעולם לא ירצה להכשל.

גיזרוןעריכה

  • מקור הפועל במקרא.
  • בערבית טָעְם או טעמוּן طعام משמעותו - מזון,חיטה,תבואה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

טַעַםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טעם
הגייה* ta'am
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ע־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ טְעָמִים; טַעַם־, ר׳ טַעֲמֵי־
  1. תחושה הנוצרת בפה עקב אכילה של מזון או שתיית משקה כגון: תחושת מרירות, מתיקות, מליחות וכד'. אחד מחמשת החושים המסרתיים.
    • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
    • ” כי ר' יצחק לא ידע גם טעם היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה.“ (הקדיש, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
  2. נמוק, סיבה.
    • כוחות המשטרה סגרו את הרחובות הסמוכים לארוע מטעמי בטחון.
  3. הגיון, שכל.
  4. הרגשה, חוויה, התנסות במצב מסוים.
  5. בהשאלה: היכולת להחליט אם דברים מתאימים, אם הם מאיכות טובה וכד'.
    • ישלו טעם טוב במוזיקה.
  6. [דקדוק] הדגשת ההגייה של הברה מסוימת במילה.
    • הטעם במילה "טעם" הוא בהברה הראשונה.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה במקרא.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: טעם

מקור: https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=טעם&oldid=343370