טָעַםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טעם
שורש וגזרה ט־ע־ם, ע"ג, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לקח לתוך פיו כדי לבחון את הטעמו.
    • ”...וַיַּגֶּד־לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
    • ”הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לוֹ.“ (איוב יב, פסוק יא)
    • טעמתי מן התבשיל כדי לדעת אם יש צורך בתיבול נוסף.
  2. בהשאלה: התנסה בהרגשה או במצב מסוים.
    • טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי־טוֹב יְהוָה; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה־בּוֹ.“ (תהלים לד, פסוק ט)
    • טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ; לֹא־יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ.“ (משלי לא, פסוק יח)

גיזרוןעריכה

  • אכדית: temu; ארמית: טְעַם; ערבית: טַעִמַ.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

טַעַםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טעם
הגייה* ta'am
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ע־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ טְעָמִים; טַעַם־, ר׳ טַעֲמֵי־
  1. תחושה הנוצרת בפה מתוך תגובה לכימיקלים שבמזון או במשקה, כגון מתיקות, חמיצות, מרירות וכדומה.
    • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם, אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה, וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר, וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת; וְהָיָה טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
    • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל, מִבְּלִי־מֶלַח; אִם־יֵשׁ־טַעַם, בְּרִיר חַלָּמוּת?“ (איוב ו, פסוק ו)
    • ” כי ר' יצחק לא ידע גם טעם היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה.“ (הקדיש, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
  2. נמוק, סיבה, הגיון.
    • ”חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו; מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם.“ (משלי כו, פסוק טז)
    • ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טַּעַם, הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת.“ (משנה, מסכת שבועותפרק ד, משנה ג)
    • ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס, אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו, שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, קָרַב בַּמִּדְבָּר.“ (משנה, מסכת מנחותפרק ד, משנה ג)
    • כוחות המשטרה סגרו את הרחובות הסמוכים לארוע מטעמי בטחון.
  3. הרגשה, חוויה, התנסות במצב מסוים.
  4. בהשאלה: היכולת להחליט אם דברים מתאימים, אם הם מאיכות טובה וכד'.
    • ישלו טעם טוב במוזיקה.
  5. [דקדוק] הדגשת ההגייה של הברה מסוימת במילה.
    • הטעם במילה "טעם" הוא בהברה הראשונה.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה במקרא.
 2. מקבילה בארמית: טְעֵם – צו.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: טעם

טְעֵםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* t׳ēm
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ע־ם
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא [ארמית] צו, פקודה
    • ”אַנְתְּ מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל-אֱנָשׁ דִּי-יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קַתְרוֹס שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וְסוּפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא.“ (דניאל ג, פסוק י)
    • ”וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה.“ (עזרא ו, פסוק יא)

גיזרוןעריכה

  • מקבילה למילה העברית טַעַם לעיל (הגדרה שנייה), בעיקר בצירוף מטעם.