אָכַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אכל
שורש וגזרה א־כ־ל, גזרת נפ"א
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא סיפק את הנחוץ לקיום גופו בלעיסת מזון ובליעתו.
    • ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
    • מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. (בראשית ב טז-יז)
    • ”נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ“ (משנה, מסכת כתובותפרק ה, משנה ט)
  2. לשון המקרא כִּלה, השמיד במהירות רבה
    • ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ אדני הָלַךְ מֵעֵינָיו.“ (שופטים ו, פסוק כא)
    • כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב (שמואל ב' יא כה)
    • האש אכלה בשדה ולא נותר ממנו דבר.
  3. לשון המקרא גרם נזק מתמשך.
    • בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי. (בראשית לא מ)
    • העובש אוכל בקירות הבית.

גיזרוןעריכה

  • תנ"ך. השוו לערבית أَكَلَ,אַכַּל אכדית akālu, ארמית אֲכַל.[1] ,שפת געז: ʾəkl = תבואה,לחם.
הביטוי בגעז "אָWדֲה אכָּלי" "ʾawda - akali" פירושו : "שדה נדוש".
הביטוי באוגריתית "תֵּלְחֵם לחם צם" - "tlḥm lḥm ẓm", משמעו "תאכל לחם-צוֹם"

פרשנים מפרשיםעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   סיפק את הנחוץ לקיום גופו על ידי לעיסת מזון ובליעתו
  • אנגלית: eat‏‏‏‏
  • גאורגית: ჭამა‏‏‏‏
  • ערבית: أكل‏‏‏‏ (הגייה: אַכַּלַ)
  • צרפתית: manger‏‏‏‏


   השמיד במהירות רבה (אש)


   גרם נזק אטי ומתמשך

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. "אכל",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 398)


השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעליםעריכה

א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אִכֵּלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אכל
שורש וגזרה א־כ־ל, גזרת נפ"א
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה כִּלה את החומר בדרך של שנוי כִּימי.
    • החלודה מאכלת את הברזל.

מקורעריכה

  • עברית חדשה משרש מקראי (צורת פֻּעל קימת בתנ"ך - ראה להלן).

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעליםעריכה

א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]

אֻכַּלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אוכל
שורש וגזרה א־כ־ל, גזרת נפ"א
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא התכלה בדרך של שינוי כימי.
    • אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ“ (נחום א, פסוק י).
    • ”וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל (שמות ג, פסוק ב)
  2. לשון המקרא בא עליו כיליון, הֶרס או מוות.

מקורעריכה

  • מן התנ"ך.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעליםעריכה

א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[3]

אֹכֶלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוכֶל
הגייה* ochel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־כ־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳכָלִים; אָכְלֵי־; כ׳ אָכְלוֹ
 
פירות, סוג נפוץ של אוכל
  1. חומר אשר יש באפשרות יצור חי לעכלו ולפרקו לחומרים מזינים והכרחיים (כגון: פחמימות, שומנים, מלחים וויטמינים) לתחזוקת פעולת הגוף ולשם הפקת אנרגיה לצורך קיומו. גם מאכל

גיזרוןעריכה

  • מן התנ"ך.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מזון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אכל


השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעליםעריכה

א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[4]