יש להוסיף לדף זה את הערך: כָּלֶה.

כַּלָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כלה
הגייה* kala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ל־ל ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ כַּלּוֹת; כַּלַּת־, ר׳ כַּלּוֹת־
 
כלה ביום חתונתה
  1. אשה העומדת להנשא בחתונה.
    • ”כִּי-יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ.“ (ישעיהו סב, פסוק ה)
    • ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
    • ”מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים.“ (שיר השירים ד, פסוק י)
  2. אשתו של הבן ביחס להוריו.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ.“ (בראשית לח, פסוק יא)
    • ”עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.“ (ויקרא יח, פסוק טו)
    • ”כִּי-בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.“ (מיכה ז, פסוק ו)
    • ”וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׁדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים.“ (רות א, פסוק כב)
  3. כינוי לתורה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרוןעריכה

  • למילה מקבילות בשפות שמיות רבות, ובכמה משמעויות. בתעודה משנת 510 לפנה"ס הנוגעת לחיי היום יום של שבי-ציון היהודאים והמחונכים-מחדש, מצויה בלשון הבנלאומית דאז-אכדית, התיבה בהגיית כֲּלתֻ:(qallatu) בהוראת: שפחה [1] [2] . אוגריתית: kl-t (אישה בכלולותיה או אשת הבן), סוקטרית: kelán (ארוסה), ארמית גלילית: כַּלְתָּא, ארמית מנדעית: ܟࡀࡋࡕࡀ kalta (אישה בכלולותיה או אשת הבן), תדמורית: כלה (אשת הבן).
  • בעברית השורש כ־ל־ל מופיע בצורה מובהקת במילה כלולות כנראה מבטא חיבור והתכללות של השנים בברית הנישואים.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

1עריכה

2עריכה

ראו גםעריכה

כָּלָה אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כלה
שורש וגזרה כ־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נגמר, בא לידי סיום, הושלם.
    • ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו“ (מלכים א׳ ו, פסוק לח)
    • ”אִם־כֹּה יֹאמַר טוֹב, שָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָ; וְאִם־חָרֹה יֶחֱרֶה לוֹ, דַּע כִּי כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ז)
  2. לא נותר ממנו.
    • וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (בראשית מא, פסוק נג)
    • ”כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר; כִּדְבַר יהוה אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד אֵלִיָּהוּ.“ (מלכים א׳ יז, פסוק טז)
    • ”...כִּי־יָבֵשׁ חָצִיר, כָּלָה דֶשֶׁא, יֶרֶק לֹא הָיָה.“ (ישעיהו טו, פסוק ו)
    • ”שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתֹוכֵךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ...“ (יחזקאל ה, פסוק יב)
    • ”אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל־תַּעַזְבֵנִי.“ (תהלים עא, פסוק ט)
    • ”כִּי־כָלִינוּ בְאַפֶּךָ; וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.“ (תהלים צ, פסוק ז)
    • ”כִּי יהוה אֱלֹהִים אֱלֹהַי עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ עַד־לִכְלֹות כָּל־מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית־יהוה.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק כ)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש כלה

השורש כ־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

כ־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּלָה כּוֹלֶה יִכְלֶה כְּלֵה לִכְלוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל כִּלָּה מְכַלֶּה יְכַלֶּה כַּלֵּה לְכַלּוֹת
פֻּעַל כֻּלָּה מְכֻלֶּה יְכֻלֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּלָּה מִתְכַּלֶּה יִתְכַּלֶּה הִתְכַּלֵּה לְהִתְכַּלּוֹת

כִּלָּה אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כילה
שורש וגזרה כ־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. סיים, הביא לידי גמר.
    • ”וַיֵּלֶךְ אדני כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ“ (בראשית יח, פסוק לג)
    • ”כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם“ (בראשית מג, פסוק ב)
  2. לשון המקרא הביא לאבדן מוחלט.
    • ”הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע“ (במדבר טז, פסוק כא)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

  • כֻּלָּה (צורת הסביל)

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש כלה

השורש כ־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

כ־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּלָה כּוֹלֶה יִכְלֶה כְּלֵה לִכְלוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל כִּלָּה מְכַלֶּה יְכַלֶּה כַּלֵּה לְכַלּוֹת
פֻּעַל כֻּלָּה מְכֻלֶּה יְכֻלֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּלָּה מִתְכַּלֶּה יִתְכַּלֶּה הִתְכַּלֵּה לְהִתְכַּלּוֹת

כִּלָּה בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כילה
הגייה* kila
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ל־ל ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ כִּלוֹת; נס׳ כִּלַּת־, נ"ר כִּלּוֹת־
 
כילה תלויה מעל למיטה
  1. כסוי, וילון, חופה, עטיפה מעל המִטה להגן מפני יתושים וחרקים אחרים.
    • "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. (שיר השירים ג ט) זה העולם שהוא עשוי כמין כִּלה" (במדבר רבה, נשא, פרשה יב, סימן ד)
    • ”אמר רב, אמר שמואל: מותר לישון בכילה בסוכה“ (בבלי, מסכת סוכהדף י, עמוד ב)
    • ישנו תחת כילות כי היו שם המון יתושים.

גזרוןעריכה

  • ערבית ,בלשון רבים-כִּילֲל,יחיד כִּילֲא كلة בהוראת - רשת או חלון להגנה מן חרקים תנאים,מצב,אפילה. יתכן קשר להינומת הכלה הנראית ככילה.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

כָּלָה בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כלה
הגייה* kala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
  1. אבדן, השמדה (לרוב בצירוף "לעשות כלה").
    • ”כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה (ירמיהו ל, פסוק יא)
  2. החלטה.
    • ”וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי כָלָה הִיא מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת דָּוִד“ (שמואל א׳ כ, פסוק לג)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש כלה

השורש כ־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

כ־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּלָה כּוֹלֶה יִכְלֶה כְּלֵה לִכְלוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל כִּלָּה מְכַלֶּה יְכַלֶּה כַּלֵּה לְכַלּוֹת
פֻּעַל כֻּלָּה מְכֻלֶּה יְכֻלֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּלָּה מִתְכַּלֶּה יִתְכַּלֶּה הִתְכַּלֵּה לְהִתְכַּלּוֹת

כֻּלָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כולה
הגייה* kula
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש כ־ל־ל
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות
  1. [סלנג] לֹא יוֹתֵר מִן.
    • - יש לי משהו לתת לך, העניין הוא שאת שוב נוסעת. - אני נוסעת כולה לחמישה ימים

גיזרוןעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: merely‏‏‏‏

סימוכיןעריכה

  1. מחבר-בוסתנאי עודד, 'חיי היומיום של הגולים בבבל (מאות ו'-ה' לפנה"ס) במקרא ובכתובות שנתגלו לאחרונה', עמ' 79
  2. יוונית-עתיקה: מלשון נימפה, בהגיית נימפי νύφη השוו: נימפומנית, מילולית: "טירוף-הנערות"