כל
כֹּל גם כָּל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כול[1] |
| הגייה* | kol |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | |
| שורש | כ־ל־ל א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ גם כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן[2] |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם.
- ”וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ו)
- ”וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ...“ (בראשית יא, פסוק ח)
- ”...אֶת־הַכֹּל, נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ“ (דברים ב, פסוק לו)
- ”וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד כָּל־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד“ (שמואל א׳ ל, פסוק יט)
- מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
- ”כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...“ (קהלת א, פסוק ז)
- ”כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר / שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת־בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה...“ (לְבַדִּי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”...קְחָה נַפְשִׁי וְאֶשְׁלֶה / לְמַעַן מִשְּׂאֵתִי הַיְגוֹנִים / בְּכָל יָמַי אֲנִי רַע דַּל וְחוֹלֶה...“ (עֲזָבַנִי כְּאִלּוּ, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- "עַל כָּל אֵלֶּה / שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב / עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ / עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק" (עַל כָּל אֵלֶּה
, מאת נעמי שמר)
- לשון המקרא בִּשלילה שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ.
- בהשאלה: כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב.
- ”נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי לַכֹּל/ פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר־יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל...“ (נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, מאת שאול טשרנחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוּא האמין, כי יש אוצרות יקרים מפז והם – שמש, מרחב־שדות, רחמי־אב. רבים ושונים דיברו וכתבו על זה לפניו. אך הוא הראון חי את הדברים לעיני כול“ (חיי פרנציסק איש אסיזי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; פיניקית: 𐤊𐤋 (כִּיל), ערבית: ڪُلّ (כֻּלּ), ארמית: כָּל, אכדית: kullātu, kalu.
צירופים
עריכה- אדון כל הארץ
- אחרי ככלות הכל
- איזהו חכם הלומד מכל אדם
- אלף כל
- בכל מכל כל
- ידו בכל ויד כל בו
- בכל אופן (בכ"א)
- בכל זאת (בכ"ז)
- בכל לבבו
- בכל מאודו
- בכל נפשו
- בכל תוקף
- טלית שכולה תכלת
- ככלות הכל
- כל דאלים גבר
- כל דכפין
- כל טוב
- כל יכול
- כל כך (כ"כ)
- כל כלב ביג'י יומו
- כל נדרי
- לא כל שכן
- לכל היותר
- לכל הפחות
- לכל הרוחות
- לכל מאן דבעי
- לעיני כל
- מכל מקום
- סוף טוב הכל טוב
- סך הכל (סה"כ)
- על כל פנים
- רובו ככולו
- כל הביצים בסל אחד
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: ogni, tutto
- אנגלית: every, each, all
- אספרנטו: ĉiu
- גרמנית: jeder, alle
- הודית: सब (תעתיק: sab)
- हर (תעתיק: har)
- הולנדית: alle, ieder
- הונגרית: minden
- טורקית: bütün, tüm, her
- יוונית: παν (תעתיק: pan)
- όλα (תעתיק: óla)
- 毎 (תעתיק: mai)
- כורדית: giş, tev, hemû
- לטינית: omnis
- נורווגית: alle, hver
- ספרדית: todo, cada
- ערבית: كل (תעתיק: כֻּלּ)
- פולנית: wszystek, każdy
- פורטוגלית: todo, cada
- פרסית: هر (תעתיק: הר)
- همه (תעתיק: המה)
- 전 (תעתיק: jeon)
- вся́кий (תעתיק: vsjákij)
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.
- ↑ ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו'). כמו"כ בחז"ל מצויה הצורה "כֻּלְהֶם" - נסתר רבים (לדוגמא: ירושלמי סנהדרין ז ז).
כָּל
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כל |
| שורש וגזרה | כ־ו־ל |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, שורש כ-ו-ל מלשון הֵכִיל.[1] בארמית, השורש מקביל למדד[2] (בעיקר נפח, שלמדידת אורך משמש השורש 'משח'); השווה: ”וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר“ (שמות טז, פסוק יח) = ”וְכָלוּ בְעוֹמְרָא“ (אונקלוס על שמות טז – פסוק יח). משם החידוש כִּיֵּל בעברית. השורש גם קיים בערבית كَيَّلَ (כַּיַּלַ) 'מדד'.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word