אָרוּסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארוס
הגייה* arus
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־ס א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ אֲרוּסִים; נ׳ אֲרוּסָה, נ"ר אֲרוּסוֹת; אֲרוּס־, ר׳  אֲרוּסֵי־; נ׳ אֲרוּסַת־; נ"ר אֲרוּסוֹת־
  1. אדם העתיד להינשא.

גיזרוןעריכה

  • במקרא מופיע השורש א־ר־שׂ, בשי"ן שמאלית.
  • בשפות שמיות אחרות: אכדית: erisu ‏[1]; ארמית: ארס [1]; ערבית: ערוש [1]; אשורית: אִרִשֻ [2]
  • סברה אחרת היא כי מקור המילה בשמו של אֵרוֹס, אל האהבה והפריון במיתולוגיה היוונית [3].
  • מקבילות בערבית: عريس (עריס) בהוראת "חתן"; عروس (ערוס) בהוראת "כלה".

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  "ארשׂ", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 128.
  הערת השוליים לערך "ארשׂ", אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת "לעם" 1959, עמוד 405.
  "אֵרוֹס", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 121.

אֵרוֹסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארוס
הגייה* eros
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות
  1. תשוקה מינית.
    • בשל הארוס הרב המובא בשירת המשורר, רבים רואים בה שירה ארוטית (מינית).
  2. אל האהבה והפריון בתרבות היוונית.
    • חציו של ארוס פגעו בלבה, והיא התאהבה.
  3. [פסיכולוגיה] יצר המין והחיות, לפי תורתו של פרויד.
    • יצר הארוס הוא שהכניע את גיבורנו וגרם לו לפעול בניגוד למוסכמות החברה.

גיזרוןעריכה

  • מיוונית: érōs) ἔρως) – תשוקה
  • מופע ראשון של המילה נרשם במאה ה-14 [4].

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: eros‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ארוס

סימוכיןעריכה

  [eros]