ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ארוס
הגייה *
arus
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ר־ס א
דרך תצורה
משקל קָטוּל
נטיות
ר׳ אֲרוּסִים; נ׳ אֲרוּסָה, נ"ר אֲרוּסוֹת; אֲרוּס־, ר׳ אֲרוּסֵי־; נ׳ אֲרוּסַת־; נ"ר אֲרוּסוֹת־
אדם העתיד להינשא .
”אֶחָד בְּתוּלוֹת וְאֶחָד בְּעוּלוֹת, אֶחָד גְּרוּשׁוֹת וְאֶחָד אַלְמָנוֹת, אֶחָד נְשׂוּאוֹת וְאֶחָד אֲרוּסוֹת ; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ, וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ, חוּץ מִן הָאֲרוּסוֹת שֶׁבִּיהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ד, משנה י )
”נתגלה, שהתימני אינו נשׂוּי עוד, אבל ארוס הוא“ (מכאן ומכאן , מאת י"ח ברנר , בפרויקט בן יהודה )
הארוס שלה קבע את התאריך לחתונה לפי זמינותו של אולם האירועים האהוב עליה.
במקרא מופיע השורש א־ר־שׂ, בשי"ן שמאלית.
בשפות שמיות אחרות: אכדית: erisu [1] ; ארמית: ארס [1] ; ערבית: ערוש [1] ; אשורית: אִרִשֻ [2] חיתית: אַ-רַ-אַשׁ (𒀀𒊏𒀸) בהוראת חבר
סברה אחרת היא כי מקור המילה בשמו של אֵרוֹס, אל האהבה והפריון במיתולוגיה היוונית [3] .
מקבילות בערבית: عريس (עריס) בהוראת "חתן"; عروس (ערוס) בהוראת "כלה".
↑ "ארשׂ", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 128.
↑ הערת השוליים לערך "ארשׂ", אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת "לעם" 1959, עמוד 405.
↑ "אֵרוֹס", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 121.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ארוס
הגייה *
e ros
חלק דיבר
שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה
שאילה מלועזית
נטיות
תשוקה מינית .
בשל הארוס הרב המובא בשירת המשורר, רבים רואים בה שירה ארוטית (מינית).
אל האהבה והפריון בתרבות היוונית.
חציו של ארוס פגעו בלבה, והיא התאהבה.
[פסיכולוגיה] יצר המין והחיות , לפי תורתו של פרויד.
יצר הארוס הוא שהכניע את גיבורנו וגרם לו לפעול בניגוד למוסכמות החברה.
מיוונית: érōs) ἔρως ) – תשוקה
מופע ראשון של המילה נרשם במאה ה-14 [4] .
ערך בוויקיפדיה:
ארוס
↑ [eros ]