אַהֲבָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אהבה
הגייה* ahava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ה־ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ אֲהָבוֹת; אַהֲבַת־, ר׳ אַהֲבוֹת־
 
הפסל "אהבה" של רוברט אינדיאנה, מוזיאון ישראל בירושלים
  1. רצון להתקרב ולהתחבר אל מישהו או אל משהו, ובפרט רצון לקרבה רומנטית לאדם אחר. לחלופין, רצון בטובתו ובאושרו של האחר.
    • ”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ“ (שיר השירים ב, פסוק ז)
    • ”שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
    • ”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י, פסוק יב)
    • ”כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:“ (משנה, מסכת אבותפרק ה, משנה טז)
    • אַהֲבַת אֵל לִי עָרְבָה – / מֵאַהֲבַת נַפְשִׁי נִפְלְאָה; בּוֹ אֶחְשֹׁק, עַד כָּל אַהֲבָה/ – בִּלְתִּי אַהְבָתוֹ – אֶשְׂנְאָה!“ (אהבת אלי לי ערבה, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
    • ”וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: / נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; / אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – / מַה-זֹּאת אַהֲבָה? (הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  2. עניין בתחום כלשהו או משיכה אליו.
    • אהבתי לכדורגל התחילה כבר בגיל חמש.
  3. [יהדות, תאולוגיה] עבודת‏‏־ה' לשמה; קיום צו אלוהי מתוך ראיית קיומו בתור השכר עצמו.[1]
    • ”מָה יהוה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ“ (דברים י, פסוק יב)
    • "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? - בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" (תהלים מב, פסוק ג)" (רמב"ם הלכות יסודי התורה ב ב)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   חיבה
  • איטלקית: amore‏‏‏‏
  • אירית: grá‏‏‏‏
  • אנגלית: love‏‏‏‏
  • ארמית: רחימו
  • אספרנטו: amo‏‏‏‏
  • גרמנית: : Liebe‏‏‏‏
  • גרוזינית: სიყვარული‏‏‏‏ (תעתיק: siq̇varuli)
  • הודית: प्यार‏‏‏‏ (תעתיק: pyār)
  • הולנדית: liefde‏‏‏‏
  • הונגרית: szeretet‏‏‏‏
  • וייטנמית: tình yêu‏‏‏‏
  • זולו: uthando‏‏‏‏
  • טורקית: sevgi‏, aşk‏‏‏‏
  • טמילית: அன்பு‏‏‏‏ (תעתיק: aṉpu)
  • יוונית: αγάπη‏‏‏‏ (תעתיק: agápi)
  • יידיש: ליבע‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: ai)
  • כורדית: evîn‏‏‏‏
  • לטינית: amor‏‏‏‏
  • מלאית: cinta‏‏‏‏
  • נורווגית: kjærleik‏‏‏‏
  • סווהילית: upendo‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏ (מנדרינית:ái ; קנטונית: oi3)
  • סנסקירית: अनुराग‏‏‏‏ (תעתיק: anurāga)
  • ספרדית: amor‏‏‏‏
  • ערבית: حب‏‏‏‏ (תעתיק: חֻבּّ)
  • פולנית: miłość‏‏‏‏
  • פורטוגלית: amor‏‏‏‏
  • פינית: rakkaus‏‏‏‏
  • פרסית: عشق‏‏‏‏ (תעתיק: עֵשְׁק)
  • צ'כית: láska‏‏‏‏
  • צרפתית: amour‏‏‏‏
  • קוריאנית: 사랑‏‏‏‏ (תעתיק: sarang), 애정‏‏‏‏ (תעתיק: aejeong)
  • רומנית: dragoste‏‏‏‏
  • רוסית: любовь‏‏‏‏ (תעתיק: ljubóvʹ)
  • שוודית: kärlek‏‏‏‏
  • תאילנדית: ความรัก‏‏‏‏ (תעתיק: kwaam-rák)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אהבה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אהבה
  טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אהבה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהבה

סימוכיןעריכה

  1.   ישעיהו ליבוביץ, אמונתו של הרמב"ם, אוניברסיטה משודרת.
  2.   "הערות למאמר 'אהבת הזולת ואהבת אלקים'" מאת הד"ר משולם מרגליות, מתוך דף שבועי לפרשת דברים תשס"א של אוניברסיטת בר אילן (גיליון מספר 403).
  3.   "כל יחיד הוא מלך" מאת יהושע ברמן, מתוך "תכלת" מס' 26.

הערות שולייםעריכה

  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 74, "ȧ-hb"


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעליםעריכה

א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערותעריכה

  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.