יש להוסיף לדף זה את הערך: חֻבָּה.

חִבָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיבה
הגייה* khiba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ב־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות חִבָּת־, ר׳ חִבּוֹת
  1. עניין שאינו בהכרח תועלתני בדבר־מה (אדם, חפץ, רעיון וכדומה), רגש חיובי של משיכה אל דבר אשר מוצא חן.
    • ”הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם.“ (משנה, מסכת אבותפרק ג, משנה יד)
    • ”עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.“ (משנה, מסכת אבותפרק ה, משנה ג)
    • ”אמר רבי ראה שהתפיסתך התורה לשון חיבה לשון שיבעה לשון שיכרות“ (ירושלמי, מסכת סוטהפרק ד, הלכה ו)
    • ”כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ קַח נָא אֶת בִּנְךָ, לֹא אָמַרְתִּי שְׁחָטֵהוּ, אֶלָּא וְהַעֲלֵהוּ, לְשֵׁם חִבָּה אָמַרְתִּי לָךְ.“ (בראשית רבה, פרשה נו, סימן ח)
    • ”אָדָם בָּא בְּקוֹל וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בְּקוֹל, בָּא לָעוֹלָם בִּבְכִיָה וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בִּבְכִיָּה, בָּא לָעוֹלָם בְּחִבָּה, וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בְּחִבָּה, בָּא בָּעוֹלָם בַּאֲנָחָה וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בַּאֲנָחָה.“ (קהלת רבה, פרשה ה, סימן יד)
    • לסבתי חיבה רבה למוזיקה קלאסית, מכיוון שזו מזכירה לה את ילדותה.

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: حُبّ (חֻבּ).

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חיבה

חָבָה

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא חבה
שורש וגזרה ח־ב־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הכניס עצמו במקום נסתר מן העין.
    • ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ [דלתיך] בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר [יעבור] זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בבנין קל.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה