חֶבְיוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חביון
הגייה* khevyon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־י/ה
דרך תצורה חבה + ־יוֹן
נטיות ר׳ חֶבְיוֹנִים; חֶבְיוֹן־, חֶבְיוֹנֵי־
  1. לשון המקרא מחבוא, מסתור.
    • ”וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ; וְשָׁם, חֶבְיוֹן עֻזֹּה“ (חבקוק ג, פסוק ד)
    • ”ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עוזו למה צדיקים דומין בפני שכינה כנר בפני האבוקה.“ (בבלי, מסכת פסחיםדף ח, עמוד א)

גיזרון

עריכה
  • יחידאי במקרא. מן ח-ב-ה.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה