- ביטל את הקיים שבר את הבנוי.
- ”וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְשִׁבַּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק, חַיָּב לְשַׁלֵּם.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ג)
- "חלון שבין שני בתים שיעורה בפותח טפח סתר את החיצון אף על פי שלא חשב עליה שיעורה מלא המקדח" (תוספתא אהלות פרק יד)
- "היה מסתת והולך עד שהגיע אצל סלע גדול נכנס תחתיו סתרו ועקרו והטילו אל הירדן וא"ל אין זה מקומך אלא מקום זה" (אבות דרבי נתן פ"ו)
- ביטל מבנה מסודר קלקל או פיזר את הערוך יפה.
- ”וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ, אִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ, וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק א, משנה ה)
- ”הָרוֹאֶה קֶרִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִסְפִירַת זוֹבוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, סוֹתֵר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ.“ (משנה, מסכת זבים – פרק א, משנה ב)
- בהשאלה: אמר דברים מנוגדים, הוכיח כלא נכון.
- שורש ס-ת-ר ב. ארמית: סְתַר (עזרא ה יב); אכדית: šuturu; ערבית: שַׁתַרַ (חתך, פירק).
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־ת־ר
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- מעשה שנעשה בהחבא.
- עניין שאינו גלוי לכל ו/או בעל היבט נפשי שאינו פיזי - ולכן חבוי הוא.
- רכילות.
- ”רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם, וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר“ (משלי כה, פסוק כג).
- ”וַיַּגֵּד יְהוֹנָתָן לְדָוִד לֵאמֹר מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ וְעַתָּה הִשָּׁמֶר נָא בַבֹּקֶר וְיָשַׁבְתָּ בַסֵּתֶר וְנַחְבֵּאתָ“ (שמואל א׳ יט, פסוק ב)