השורש ו־כ־ח הוא שורש מגזרת נפ"יו.
י־כ־ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
נוֹכַח |
נוֹכָח |
יִוָּכַח |
הִוָּכַח |
לְהִוָּכַח |
הִפְעִיל |
הוֹכִיחַ |
מוֹכִיחַ |
יוֹכִיחַ |
הוֹכַח |
לְהוֹכִיחַ |
הֻפְעַל |
הוּכַח |
מוּכָח |
יוּכַח |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
וִכַּח |
מְוַכֵּחַ |
יְוַכֵּחַ |
וַכַּח |
לְוַכֵּחַ |
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְוַכֵּחַ |
מִתְוַכֵּחַ |
יִתְוַכֵּחַ |
הִתְוַכֵּחַ |
לְהִתְוַכֵּחַ |
- הבניינים פיעל והתפעל הם עדות לכך שבמקור השורש הוא עם ו' ולא עם י'.
- בבניינים התפעל ופיעל על כל זמניהם, וכן בבניין הפעיל בזמן הציווי, עה"פ יכולה להינקד בצירה ואחריו פתח גנובה או בפתח, דהיינו; אֶתְוַכֵּחַ אוֹ אֶתְוַכַּח, מְוַכֵּחַ אוֹ מְוַכַּח, הוֹכֵחַ אוֹ הוֹכַח וכו'...
|