הטיף
הִטִּיף א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | נ־ט־ף |
| בניין | הִפְעִיל |
- הוציא מתוכו נוזל אל החוץ בכמויות קטנות.
גיזרון
עריכה- מן המקרא
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: to drip, to trickle
מידע נוסף
עריכה- בארמית משמע הפועל אטיף - הציף כמו בעל דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטופון.
ראו גם
עריכה| השורש נטף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הִטִּיף ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | נ־ט־ף |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא [מליצה] נשא דברי נבואה. דיבר אל קהל דברי תוכחה, להשפיע ולעורר על דרכם
- ”לֹא תִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק“ (עמוס ז, פסוק טז)
- ”לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה“ (מיכה ב, פסוקים ו–יא)
- ”בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה“ (יחזקאל כא, פסוק ב)
גיזרון
עריכהמן המקרא. בהשאלה: מן הֵטִיף א.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: preach