זָלַףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ז־ל־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. משקה שירד מטה עפ"ר בשפיכה איטית טיף אחר טיף
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. מילא בכלים שמן מבית הבד או יין מן הגת ושפך לחביות.
    • ”הַמַּשְׁאִיל קַנְקַנִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁגָּפָן, לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר; זָלַף לְתוֹכָן סְתָם, עַד שֶׁלֹּא גָפָן, לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ג, משנה יב)
    • ”וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ (פוֹעֲלִים), זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ב, משנה ב)
    • ”וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעַכְּבִין אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹלֵף אֶת הַמַּיִם, פָּסוּל.“ (משנה, מסכת פרהפרק ז, משנה ח)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל קרוב אל דלף. 2. כנראה שנבחר השם זילוף לפעילות זו כיון שנעשית לא בבת אחת[1]

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ר"ש מקוצי טהרות פ"י

זִלֵּףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זילף
שורש וגזרה ז־ל־ף
בניין פִּעֵל
  1. התיז; טפטף; שפך נוזל בטיפות קטנות
    • ”מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן, בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה, וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד, אֲבָל לֹא בְכֶלִי.“ (משנה, מסכת שבתפרק יט, משנה ג)
    • זִלֵּף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ.“ (משנה, מסכת פרהפרק ו, משנה ב)
    • ”כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יְזַלֵּף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג; נָגַע בַּסְּפוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, פְּסוּלִין.“ (משנה, מסכת פרהפרק ו, משנה ג)
    • ירק הנמכר עם טרכסימון טמא מפני שמזלפין עליו מים בשעה שמוכרין אותו

נגזרותעריכה