Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בכלי אחסון. לערך העוסק במאפה תבשיל מקראי חַבִית; ראו חביתים.

חָבִיתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבית
הגייה* ḫavit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ב־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלִית
נטיות ר׳ חָבִיּוֹת; חָבִית־, ר׳ חָבִיּוֹת־
 
חביות עץ
  1. לשון חז"ל כְּלִי קִבּוּל בְּצוּרַת כַּד, לָרֹב עָשׂוּי חֶרֶס וּלְעִתִּים מַתֶּכֶת.
    • "...חייבין שנים שזרקו שתי אבנים ושברו שתי חביות אחת של יין ואחת של שמן..." (תוספתא/בבא קמא/ג)
    • ”שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה גְרוֹגָרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כֶּלִי. וְאֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה שֶׁל חָבִית, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה“ (משנה, מסכת שבתפרק כב, משנה ג)
    • ”וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ, אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּחֻלִּין:“ (משנה, מסכת תרומותפרק יא, משנה ז)
  2. כְּלִי גָּדוֹל עָשׂוּי בְּדֶרֶך-כְּלָל מֵעֵץ אוֹ מִמַּתֶּכֶת, מִסְגַּרְתּוֹ מְעֻגָּלָה וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ לְאִחְסוּן נוֹזְלִים.

גיזרוןעריכה

  • ארמית-סורית: 'חָבִיתָא'.
  • לדעת ישראל חיים טביוב מילה משנאית זו מקורה בעברית קדומה: חבית, ובסימן ההקטנה “חבִיונה” (חבית קטנה) דוגמתה בערבית וסורית, ושרשה עברי מן חב, חבא, חבה, חפה, כפה, שענינם כַסה והַסתר; והחבית מסתירה את הנתון בתוכה. ואולי הוא גם מעין חבת, חבש הנ"ל.“ (שפת עבר החדשה, מאת ישראל חיים טביוב, בפרויקט בן יהודה)
  • מצרית-תיכונה: חֵבְּ-בֶּת ḫbbt, קנקן לאחסון מור (תמרוק).[1]
Aa1D58D58X1
W22
  • חבית, כלי למחבוא ושמירה שנחבא במקום שמור כגון מרתף וכמו שנאמר חביון עזה - י' חביון במקום א' (חבקוק ג, ד. אבן עזרא) חבי כמעט רגע (ישעיהו כו, כ) בערבית בבלית מדוברת חבית נקראת חב الحب

מידע נוסףעריכה

  • יהושע בראנד, במאמר "ארכיאולוגיה ולימוד המשנה", כותב כי משמעות המילה בתלמוד שונה מזו המקובלת כיום, והשינוי חל בימי הביניים: "החבית, כלי עממי ביותר הנזכר לרוב בספרות התלמוד, זוהתה על־ידי עם האמפורה היוונית־רומית. זהו כלי בצורת כד בעל צוואר, אזנים המקשרות את הצוואר לכתפותיו ושוליים (החלק התחתון של הכלי) בצורות שונות: חדות, כדוריות או שטוחות. כלי זה היה עשוי לרוב מחרס כמרבית הכלים בארצות החמות, אך היו גם חביות עשויות מתכת יקרה, כסף וזהב, אבל לא מעץ. ואילו בתנאי המציאות באירופה, הוחלפה החבית בכלי עץ ידוע המשמש ליין. שינוי זה חל כבר בתקופת ימי הביניים ורש"י העיר עליו במסכת עבודה־זרה ס. "שכל חביות שבתלמוד כדים של חרס הם". גרם לכך כנראה שימושם המשותף ליין."[2]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. Mark Vygus, Middle Egyptian Dictionary, 2018, p. 874
  2. יהושע בראנד, ארכאולוגיה ולימוד המשנה באתר "דעת".