פַּח אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פח
הגייה* pakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ח־ח
דרך תצורה משקל קָל
נטיות ר׳ פַּחִים
 
חתיכת פח
 
פח (4)
  1. לשון המקרא לוח מתכת דק.
    • ”וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם, לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ; מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.“ (שמות לט, פסוק ג)
    • ”אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ, כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָּשׁוּ; וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר יז, פסוק ג)
    • קופסאות שימורים עשויות פח.
  2. בהשאלה (1): כלי או מיכל עשוי פח (1).
  3. בהשאלה (2): כלי (פרטי או צבורי) לאיסוף אשפה.
  4. לשון המקרא מלכודת.
    • ”תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם, כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם; כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי, וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.“ (ירמיה יח, פסוק כב)
    • ”נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים; הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.“ (תהלים קכד, פסוק ז)
    • "כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ / אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא / וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ / וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה." (מעוז צור)
  5. [סלנג] בהשאלה (3): משהו שאיכותו גרועה, מישהו חסר תכונות רצויות.
    • תפסיק להאזין לרדיו סחבי משמיעים שם מוזיקה פח.

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי שיש לו משמעות של פרישׂה.
  • אכדית טֲפִּחֻ, ראו - ṭapī-ḫu בהוראת סיר,כד.
  • 4. מקבילה בערבית فخ פַח' (נהגה: פֲכ)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

1עריכה

2עריכה

3עריכה

4עריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פח
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פח (מתכת)

פַּח בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פח
הגייה* pakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ו־ח
דרך תצורה משקל קָל
נטיות
  1. לשון חז"ל רק בבטוי פחי נפש יציאת כל האויר. מטאפורית מבטא לאכזבה.
    • ”לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק ב, משנה ו)

מקורעריכה

  • לשון חז"ל משורש מקראי, רק בביטויים.

ראו גםעריכה

ראו גםעריכה

פָּחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פח
שורש וגזרה פ־ו־חגזרת נחי ע"ו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נשב, נפח.
    • ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים...“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
    • ”קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת וּבְדִיל אֶל תּוֹךְ כּוּר לָפַחַת עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ, כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם.“ (יחזקאל כב, פסוק כ)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי: הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ, הִנָּבֵא בֶן אָדָם; וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ“ (יחזקאל לז, פסוק ט)
    • ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב. / וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרוןעריכה

  • שורש פ־ו־ח קיים במקרא גם בבניין הפעיל (ראו הֵפִיחַ), והוא מקיים חילופי גזרות עם השורש נ־פ־ח. השורש קיים גם בסורית: ܦܵܘܚܵܐ (פוחא) - רוח, זרם אויר. ובדומה בערבית: فَاحَ (פַאחַ) - לפזר, להפיץ, להסריח.
  • לגבי הביטוי "יָּפוּחַ הַיּוֹם", יש שפירשו שהכוונה לרוח היום, ואחרים פירשו שהכוונה לאור היום, שיופץ וייעלם.

נגזרותעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • * אנגלית: blow‏‏‏‏‏

ראו גםעריכה