פַּח א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאפח
הגייה*pakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשפ־ח־ח
דרך תצורהמשקל קַל
נטיותר׳ פַּחִים
חתיכת פח
פח (4)
  1. לשון המקרא לוח מתכת דק.
    • ”וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם...“ (שמות לט, פסוק ג)
    • ”אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ...“ (במדבר יז, פסוק ג)
    • קופסאות שימורים עשויות פח.
  2. בהשאלה מן (1): כלי או מיכל עשוי פח (1).
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  3. בהשאלה מן (2): מכולה לאיסוף אשפה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  4. לשון המקרא מלכודת.
    • ”תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם, כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם; כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי, וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.“ (ירמיה יח, פסוק כב)
    • ”נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים; הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.“ (תהלים קכד, פסוק ז)
    • "כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ / אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא / וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ / וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה." (מעוז צור)
  5. [סלנג] בהשאלה מן (3): דבר מה באיכות ירודה.
    • תפסיק להאזין לרדיו סחבי משמיעים שם מוזיקה פח.

גיזרון

עריכה
  • שורש מקראי שיש לו משמעות של פרישׂה.
 2. תרגום שאילה מאנגלית: tin, במקור בדיל. בעקבות כך יש הסוברים בטעות כי "פח" היא מילה נרדפת לבדיל, ולא היא.
 4. מקבילה בערבית فخ (פַח')

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פח (מתכת)

פַּח ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאפח
הגייה*pakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשפ־ו־ח
דרך תצורהמשקל קָל
נטיות
  1. לשון חז"ל רק בבטוי פחי נפש יציאת כל האויר. מטאפורית מבטא לאכזבה.
    • ”לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק ב, משנה ו)

מקור

עריכה
  • לשון חז"ל משורש מקראי, רק בביטויים.

ראו גם

עריכה

ראו גם

עריכה

פָּח

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאפח
שורש וגזרהפ־ו־ח, גזרת נחי ע"ו
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נשב, נפח.
    • ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים...“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
    • ”קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת וּבְדִיל אֶל תּוֹךְ כּוּר לָפַחַת עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ, כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם.“ (יחזקאל כב, פסוק כ)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי: הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ, הִנָּבֵא בֶן אָדָם; וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ“ (יחזקאל לז, פסוק ט)
    • ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב. / וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון

עריכה
  • שורש פ־ו־ח קיים במקרא גם בבניין הפעיל (ראו הֵפִיחַ), והוא מקיים חילופי גזרות עם השורש נ־פ־ח. השורש קיים גם בסורית: ܦܵܘܚܵܐ (פוחא) - רוח, זרם אויר. ובדומה בערבית: فَاحَ (פַאחַ) - לפזר, להפיץ, להסריח.
  • לגבי הביטוי "יָּפוּחַ הַיּוֹם", יש שפירשו שהכוונה לרוח היום, ואחרים פירשו שהכוונה לאור היום, שיופץ וייעלם.

תרגום

עריכה
  • * אנגלית: blow‏‏‏‏

ראו גם

עריכה