פח

פַּח א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פח
הגייה*	pakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ח־ח
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות	ר׳ פַּחִים

חתיכת פח

פח (4)

1. לשון המקרא לוח מתכת דק.

   • ”וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם, לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ; מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.“ (שמות לט, פסוק ג)
   • ”אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ, כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָּשׁוּ; וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר יז, פסוק ג)
   • קופסאות שימורים עשויות פח.

2. בהשאלה (1): כלי או מיכל עשוי פח (1).
3. בהשאלה (2): כלי (פרטי או צבורי) לאיסוף אשפה.
4. לשון המקרא מלכודת.

   • ”תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם, כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם; כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי, וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.“ (ירמיה יח, פסוק כב)
   • ”נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים; הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.“ (תהלים קכד, פסוק ז)
   • "כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ / אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא / וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ / וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה." (מעוז צור)

5. [סלנג] בהשאלה (3): משהו שאיכותו גרועה, מישהו חסר תכונות רצויות.

   • תפסיק להאזין לרדיו סחבי משמיעים שם מוזיקה פח.

גיזרון

• שורש מקראי שיש לו משמעות של פרישׂה.
• אכדית טֲפִּחֻ, ראו - ṭapī-ḫu בהוראת סיר,כד.
• 4. מקבילה בערבית فخ פַח' (נהגה: פֲכ)

צירופים

• פח אשפה
• נפל בפח
• מן הפח אל הפחת
• פח יקוש
• טמן להם פח

נגזרות

• פחית
• פחון

מילים נרדפות

• מלכודת (4)
• מוקש (4)

תרגום

1

• אנגלית: sheet metal‏‏‏‏
• רוסית: жесть‏‏‏‏

2

• אנגלית: tin‏, can‏‏‏‏
• רוסית: консервная банка‏‏‏‏

3

• אנגלית: garbage can‏‏‏‏
• רוסית: мусорное ведро, урна для мусора‏‏‏‏

4

• אנגלית: trap‏, snare‏‏‏‏
• רוסית: ловушка‏‏‏‏

ראו גם

• פחח
• ערגול
• משיכה עמוקה
• אשפה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פח (מתכת)

פַּח ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פח
הגייה*	pakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ו־ח
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות

1. לשון חז"ל רק בבטוי פחי נפש יציאת כל האויר. מטאפורית מבטא לאכזבה.

   • ”לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ו)

מקור

• לשון חז"ל משורש מקראי, רק בביטויים.

ראו גם

• פחי נפש
• מפח נפש

ראו גם

• נָפַח

פָּח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פח
שורש וגזרה	פ־ו־ח, גזרת נחי ע"ו
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא נשב, נפח.

   • ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים...“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
   • ”קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת וּבְדִיל אֶל תּוֹךְ כּוּר לָפַחַת עָלָיו אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ, כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם.“ (יחזקאל כב, פסוק כ)
   • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי: הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ, הִנָּבֵא בֶן אָדָם; וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ“ (יחזקאל לז, פסוק ט)
   • ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב. / וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון

• שורש פ־ו־ח קיים במקרא גם בבניין הפעיל (ראו הֵפִיחַ), והוא מקיים חילופי גזרות עם השורש נ־פ־ח. השורש קיים גם בסורית: ܦܵܘܚܵܐ (פוחא) - רוח, זרם אויר. ובדומה בערבית: فَاحَ (פַאחַ) - לפזר, להפיץ, להסריח.
• לגבי הביטוי "יָּפוּחַ הַיּוֹם", יש שפירשו שהכוונה לרוח היום, ואחרים פירשו שהכוונה לאור היום, שיופץ וייעלם.

נגזרות

• מפוח
• מפוחית

צירופים

• תיפח רוחם

תרגום

• * אנגלית: blow‏‏‏‏‏

ראו גם

• הפיח