מיכל
לערך העוסק בכלי מֵיכַל; ראו מְכָל.
מִיכָל
עריכה- לשון המקרא (משמעות משוערת) מאגר (-מים), מקווה
- ”וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כ)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא משמעותה וגזרונה אינם נהירים. בלשנים מודרניים הציעו אפשרות כי המ"ם אינה מן המילה והוא כמו "מִן-יְכָל המים" ומשמעותו מאגר-מים, מכאן נגזרה תיבת: הכיל. על פי מילה זו[1] חודשה המילה מְכָל או מֵיכָל אך גם על בסיס מכילתא בארמית משורש כ־ו־ל.
- הצעה מרחיקת לכת: "עברו מִִ־ -כָא (הכא או כָּא כאן בארמית) [אל] המים".
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י: איני יודע לו פתרון לפי מחברת כל. ופתרונו לפי עניינו (הקשרו) "שבולת הנהר".
- תרגום: עברו את הירדן
- רלב"ג: פלג המים
תרגום
עריכה- אנגלית: reservoir (water)
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכהמִיכַל
עריכה- שם פרטי לנקבה.
- ”וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת-דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו.“ (שמואל א׳ יח, פסוק כ)
- "אנו כל בנות ישראל /חגית, מיכל וגם יעל / מבקשות ממך טובה קטנה" (למה הגדולים לא לומדים מהקטנים, מאת עוזי חיטמן)
- "טיול כמו שהיה לנו אתמול / לא היה לאף אחד בכלל; / ואם לא תאמין, אתה יכול לשאול / אותי, או את אמיר, או את מיכל." (הטיול, מאת לאה נאור)
ראו גם
עריכהמִיכְל
עריכהגיזרון
עריכה- מ[יידיש] וגרמנית הגיית השם מיכאל.