מכל
מְכָל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מכל (ללא יו"ד)[1] |
| הגייה* | mekhal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ו־ל |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מְכָלִים; מְכַל־, ר׳ מְכָלֵי־ |
- כלי קיבול.
- עברית חדשה בתעשיה–מתקן לשם אכסון נוזלים או גזים, סגור מכל צדדיו־ בעל פתחי מילוי וריקון הנעולים בפקק, במכסה או בשסתום.
- ”נוסעים מרומניה מודיעים, שהנזק בשדות־הנפט הרומניים גדול [...] בתי זיקוק, מיכלים וצינורות נחרבו.“ ("המשקיף", 15 בנובמבר 1940, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”אני יכול לקנות בכל חנות בקולומביה מיכלים דומים מפלסטיק בחצי מחיר.“ ("מעריב", 21 בנובמבר 1985, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מן השורש המקראי כ-ו-ל. הכיל למשל: ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן. אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו).
- בעבר היה נהוג הניקוד "מֵכַל", כשהמ"ם בצירי. זה היה למשל ניקוד המילה במילון למונחי הכבאות של ועד הלשון משנת 1947. גם בציטוטים מהעיתונים לעיל מופיעה הצורה "מיכלים", ובציבור נפוצה עדיין ההגייה "meykhal", הנהוגה לרוב למילים הבאות בצירי מלא.[2]
- בישיבה מו של האקדמיה ללשון העברית, הוצע לשנות את הניקוד ל"מְכָל", בדומה למילים דומות מגזרת נחי ע"ו, כגון "מְצָד" ו"מְדָנִים" (ובניגוד למילים כדוגמת "מֵסַב", השייכות לגזרת הכפולים). הנושא הועבר לבחינת הוועדה לדקדוק של האקדמיה, שהחליטה על הצורה "מְכָל".
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכלים |
הערות שוליים
עריכה↑ המילה "מְכָל" נכתבת בלא יו"ד בכל צורותיה ("מכלים", "מכלי־", וכדומה) גם בכתיב חסר ניקוד. על השינויים בניקוד המילה, ראו בסעיף הגיזרון בערך זה, וכן בסעיף 4.3 בחיבור "סוגיות בכתיב חסר הניקוד" מאת נדב הראל.
↑ "במילים רבות שיש בהן צירי מלא השתרשה ההגייה ey בקרב חלק מן הדוברים, כגון אֵימה, בֵּיצה, זֵיתים, [...] עוד רווחת ההגייה ey במילים לֵצָן, מֵצַר ודומיה, ואף מְכָל – שלפי התקן אינן נכתבות ביו"ד" ("הגיית הצירי המלא". האקדמיה ללשון העברית, 01/05/2011).