מכסה

יש להוסיף לדף זה את הערך: מְכֻסֶּה.

מִכְסֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מכסה
הגייה^*	michse
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ס־י/ה
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מִכְסִים וגם מִכְסָאוֹת, מִכְסֵה־

סיר עם מכסה

מכסה ניקוז

לשון המקרא כסוי. דבר שבאמצעותו מכסים משהו.
- ”וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל, עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים, וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים, מִלְמָעְלָה.“ (שמות כו, פסוק יד)
אבזר של כלי, קופסה, מכשיר וכד' או של בור ש"מתלבש" עליו מלמעלה במטרה לכסותו או לאטום אותו.
- ”בו ביום ההוא באה גם אשה אחת נכריה אל העיר הקטנה עמוסה ילד קטן ולקחה צנצנת כסוית מכסה גומי, ואך זה היה כל פרי הדרישה.“ (הַחִלּוּף, מאת מאיר להמן, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: מכסה הגרון

לשון המקרא מספר, כמות קצובה ומוגבלת, שעור.
- ”וְאִם-יִמְעַט הַבַּיִת, מִהְיוֹת מִשֶּׂה – וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל-בֵּיתוֹ, בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת; אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, תָּכֹסּוּ עַל-הַשֶּׂה.“ (שמות יב, פסוק ד)
- ”וְחִשַּׁב-לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת-הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה.“ (ויקרא כז, פסוק כג)
- על פי תנאי רשיון העסק, קיימת מכסת אנשים אשר יכולים להיכנס למועדון.

מקור המילה במקרא. צורת הנקבה של מכס במשמעו המקורי 'חלק מקצוץ (כסוס)' מן כסס קרוב אל קצץ.