כסס
כָּסַס
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | כ־ס־ס |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל אכל דבר־מה קשה בנגיסות קטנות ומהירות.
- ”הכוסס את האורז מברך עליהן בורא פרי האדמה אפאן ובשלן אע"פ שהפרוסות קיימות מברך עליהן בורא מיני מזונות“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ד, הלכה ו)
- סבתא אומרת שמנהג מגונה לכסוס צפרנים ויותר מתורבת לקצוץ במספרים
גזרון
עריכה- במקרא הפועל קוסס ”אֶת-שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת-פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס“ (יחזקאל יז, פסוק ט) בהוראת קצר, קטף, קצץ.
- מן אכדית (kasāsu), קרוב אל קצץ.
- בלשון חז"ל בארמית "חזי -ראוי לכוס" בד"כ על אכילת בשר חי וכדומה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: nibble