כסס

כָּסַס

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	כ־ס־ס
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל אכל דבר־מה קשה בנגיסות קטנות ומהירות.

   • ”הכוסס את האורז מברך עליהן בורא פרי האדמה אפאן ובשלן אע"פ שהפרוסות קיימות מברך עליהן בורא מיני מזונות“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ד, הלכה ו)
   • סבתא אומרת שמנהג מגונה לכסוס צפרנים ויותר מתורבת לקצוץ במספרים

גזרון

• במקרא הפועל קוסס ”אֶת-שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת-פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס“ (יחזקאל יז, פסוק ט) בהוראת קצר, קטף, קצץ.
• מן אכדית (kasāsu), קרוב אל קצץ.
• בלשון חז"ל בארמית "חזי -ראוי לכוס" בד"כ על אכילת בשר חי וכדומה.

צירופים

• כסס ציפרניו

נגזרות

• כסיסה
• נכסס
• כָּסוּס

מילים נרדפות

• כרסם

תרגום

• אנגלית: nibble‏‏‏‏

ראו גם

• קצץ
• נִשְׁנֵשׁ
• כיסן