קשה
| תוכן עניינים |
|---|
קָשֶׁה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשה |
| הגייה* | kashe |
| חלק דיבר | תואר, תואר הפועל |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ה |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר"ז: קָשִׁים, ר"נ: קָשׁוֹת, נ': קָשָׁה, נ"י: קְשֵׁה־, נ"נ: קְשַׁת־, נ׳ ר"ז: קְשֵׁי־, נ׳ ר"נ: קְשׁוֹת־ |
- שֶׁאֵינוֹ רַךְ, שֶׁהֶרְכֵּבוֹ קָשׁוּחַ וְהוּא עוֹמֵד תַּחַת לַחַץ.
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ...“ (ישעיהו כז, פסוק א)
- "אבל העור הקשה-הרי הוא כעץ, וגורד הדם מעליו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב')
- "וּשאר כל ירקות השדה כגון שמרקעים, והבצלים הקשים ביותר..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת אוכלין, פרק ד')
- "יוֹשֵׁב אַתָּה שָׁבוּר וְנוֹאָשׁ וְאוֹבֵד וְרַק אוֹתוֹ צוּר קָשֶׁה וְדוֹמֵם מֵצִיק..." "אצל", עמ' 127, אורי ניסן גנסין
- "...יִגְדְּלוּ בִּקְלִפָּה קָשָׁה, כֶּאֱגוֹז וְכַדּוֹמֶה..." "ראשית לימודים א'", ברוך לינדא
- לֹא פָּשׁוּט (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
- "...קָשֶׁה מְאֹד לָאָדָם לְקַבֵּל תּוֹרַת הַנִּסָּיוֹן מִפִּי אֲחֵרִים..." "חטאות נעורים", חלק ב', משה ליב ליליינבלום
- "...לֹא קָשֶׁה לֶחָכָם לְהָבִין מִדַּעְתּוֹ..." "על פרשת דרכים ב'", עמ' 244, אַחַד העם
- "וְלִפְעָמִים קָשֶׁה לְהַגִּיד אֵיזֶה גּוֹרֵם הִשְׁפִּיעַ..." "ספרים", זאב ז'בוטינסקי
- "קָשֶׁה לְהַבְדִּיל שָׁם בֵּין עֲשִׁירִים וּבֵין קַבְּצָנִים..." "ספר הקבצנים", עמ' 90, מנדלי מוכר ספרים
- ...קָשֶׁה לָהֶן לְהִפָּרֵד זוֹ מִזּוֹ... "בחורף", עמ' 200, י"ח ברנר
- גם בסמיכות לְעֹרֶף וּלְפָנִים מִי שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל נְקַלָּה וְעוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ.
- ”וְהַבָּנִים קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי־לֵב...“ (יחזקאל ב, פסוק ד)
- ”...רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא“ (שמות לב, פסוק ט)
- ”לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז...“ (בבלי, מסכת תענית – דף כ, עמוד א)
- הַמֵּסֵב אִי נוֹחוּת אוֹ הַמֵּסֵב סֵבֶל.
- ”וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה...“ (שמות א, פסוק יד)
- ”אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ; וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה...“ (מלכים א׳ יב, פסוק ד)
- "ואין מבקרין לא חולי מעיים, ולא חולי העין, ולא מחושי הראש-מפני שהביקור קשה להן" (משנה תורה להרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק ז')
- "קָשֶׁה הַחֹרֶף...וְעַזָּה מְרִירוּתוֹ..." "שמה", עמ' 107, י"ח ברנר
- לשון חז"ל מִי שֶׁהוּא קַפְּדָן וְעוֹמֵד עַל דַּקְדְּקָנוּת הַדְּבָרִים.
- ”אזהרה לב"ד שלא יהא רך לזה וקשה לזה לא אמר לעדים בואו והעידוני והן מעידים אותו מאליהן...“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ו, עמוד א)
- שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֻמְרָה רַבָּה.
- ”...אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה, וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם“ (שמות יח, פסוק כו)
- ”וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד-מְאֹד, בַּיּוֹם הַהוּא...“ (שמואל ב׳ ב, פסוק יז)
- "וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חולאים רעים וקשים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ה')
- "כִּמְדֻמֶּה שֶׁגַּם פְּסַק דִּין קָשֶׁה זֶה בָּא מִתּוֹךְ חִלּוּף..." "הלכה ואגדה", עמ' 21, חיים נחמן ביאליק
- תואר־הפועל בַּחֲרִיפוּת, בְּחֻמְרָה.
- המורה גערה קשה באפרת על שלא הכינה שיעוריה.
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן, מִי יַגִּיד לִי; אוֹ מַה יַּעַנְךָ אָבִיךָ קָשָׁה“ (שמואל א׳ כ, פסוק י)
- שֶׁהוּא בַּעַל אֹפִי אַכְזָר וָרַע.
- ”...וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים...“ (שמואל א׳ כה, פסוק ג)
- ”וְסִכַּרְתִּי, אֶת-מִצְרַיִם, בְּיַד, אֲדֹנִים קָשֶׁה...“ (ישעיהו יט, פסוק ד)
- [מליצה] שֶׁהוּא מְרֻבֶּה עַד כִּי אֵין גְּבוּל לוֹ.
- ”...כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה...“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
- שֶׁהוּא גָּדוֹל וְחָזָק.
- "...הָאוֹיֵב הַיּוֹתֵר קָשֶׁה וּמְסֻכָּן בָּא..." "מורה נבוכי הזמן, עמ' 58, נחמן קרוכמל
- [עממי] הַקְּרוּם שֶׁל הַלֶּחֶם.
גיזרון
עריכה- מן התנ"ך, קרוב גם אל קש"ח במשמעו העיקרי. השוו גם לארמית: קְשָׁא, וכן לערבית: قَسَا (קרי: קָסָא)- נעשה קשה או אכזר, قَسَاوَة (קרי: קָסָאוָוה)- קשיחות, רשע.
נגזרות
עריכהצירופים ופתגמים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש קשׁה | ||
|---|---|---|
|
|
קָשָׁה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשה |
| שורש וגזרה | ק־שׁ־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עברית חדשה רֻכּוֹ סָר מִמֶּנּוּ וְהָפַךְ לִהְיוֹת מֻצָּק וְנֻקְשֶׁה בְּהֶרְכֵּבוֹ.
- בבוא החורף הכבד מימי הנהרות והאגמים קָשִׁים ונקפאים.
- לשון המקרא הָיָה לֹא נוֹחַ וְנָקֵל (בְּמוּבָן גַּשְׁמִי אוֹ מֻפְשָׁט).
- ”אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה...“ (בראשית מט, פסוק ז)
- ”...לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ-כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ...“ (שמואל א׳ ה, פסוק ז)
- ”...וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה, מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ יט, פסוק מד)
- ”...וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו“ (דברים א, פסוק יז)
- התעלומה קשתה מִפַּעֲנֵחַ.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- קָשַׁח (1)
מילים נגדיות
עריכה- רך (1)
קִשָּׁה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קישה |
| שורש וגזרה | ק־שׁ־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- אָזַר אֶת כּוֹחוֹ וְאֶת מַאֲמַצּוֹ בְּקֹשִׁי רַב.
- ”...וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ“ (בראשית לה, פסוק טז)
- "הָאִשָּה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ..." (משנה, סדר טהרה, מסכת אוהלות, פרק ז')
- [פיוטי] רווח בייחוד עם "עורף" הָפַךְ לְלֹא פָּשׁוּט אוֹ קַל (בְּמוּבָן גַּשְׁמִי אוֹ מֻפְשָׁט).
- ..."קִשּׁוּ עֹרֶף וְשֵׁן חָרָקוּ/ רַע בָּחֲרוּ וְטוֹב רָחָקוּ"... "מיאנו לשמוע ועצה העמיקו", יוחנן הכהן בן יהושע
- ...קִשִּׁיתִי עֹרֶף וְהֵעַזְתִּי מֵצַח/ וְהִכְעַסְתִּי אָדֹם וָצַח..." "יחד הרגזתי איום ונורא", יעקב בן דונש בן עקיבא
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה
| השורש קשׁה | ||
|---|---|---|
|
|
קֻשָּׁה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קושה |
| שורש וגזרה | ק־שׁ־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פֻּעַל |
- נדיר נֶהְפַּךְ לְקָשֶׁה.
- "...אבל אם יש קישוי שלא לדעת או שהיה כבר מְקֻשֶּׁה או שיודע שלא יתקשה אין חייב למסור עצמו..." (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ג, ב')
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהראו גם
עריכה
| השורש קשׁה | ||
|---|---|---|
|
|