התאמץ
הִתְאַמֵּץ עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התאמץ |
| שורש וגזרה | א־מ־ץ |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- עשה מאמץ. ניסה לעשות דבר בכל כוחו.
- ”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-אֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל-הַמַּס, וַיִּרְגְּמוּ כָל-יִשְׂרָאֵל בּוֹ אֶבֶן, וַיָּמֹת; וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה, לָנוּס, יְרוּשָׁלִָם“ (מלכים א׳ יב, פסוק יח)
- ”וַתֵּרֶא כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.“ (רות א, פסוק יח)
- המורה התאמץ להכשיר את התלמידים שלו לקורס הטייס.
גיזרון עריכה
- מלשון אֹמֶץ, במובן "חוזק". כך, "התאמץ" הוא "התחזק".
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: strain, make an effort
- ערבית: بَذَلَ جُهودًا, إجْتَهَدَ