מנה

מָנָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מנה
הגייה*	mana
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	מ־י־ן
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ מָנוֹת, מְנַת־

1. כמות סופית בדידה.

   • על פי מכניקת הקוונטים, אנרגיה מתקיימת במנות בדידות, ולא בצורה רציפה.

2. (בפרט), כמות של מזון; פרק של ארוחה שלמה.

   • ”הַמַּקְרִיב אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים, וְאֶת-הַחֵלֶב--מִבְּנֵי אַהֲרֹן: לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין, לְמָנָה“ (ויקרא ז, פסוק לג)
   • ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל-בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ.“ (שמואל א׳ א, פסוקים ד–ה)
   • ”וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה.“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק ד)
   • אכלנו אתמול אצל חמותי ארוחה של חמש מנות.
   • הוא מת ממנת יתר.

3. תוצאת פעולת החילוק.

   • 4 הוא מנת החלוקה של 36 ב־9.

צירופים

• מנת חלקו
• מנה אחת אפים
• מנה אחרונה
• מנה הגונה
• מנת יתר
• מנת משכל
• מנה עיקרית
• מנה ראשונה
• משלוח מנות
• על מנת

נגזרות

• מינון

תרגום

• אנגלית: quotient‏, portion‏‏‏‏

מידע נוסף

• לפעמים צורת הנסמך מְנָת מובאת כשם עצם רגיל בעיקר "לתת מנת לכהנים" (חילוף הפסוק לתת מנת הכהנים)

ראו גם

• מחלק, מחולק
• שארית
• על מנת

מָנָה ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	מנה
שורש וגזרה	מ־נ־י/ה, גזרת נחי ל"ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בקש לדעת את הכמות.

   • ”וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ; אֲשֶׁר אִם־יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ, גַּם־זַרְעֲךָ יִמָּנֶה.“ (בראשית יג, פסוק טז)
   • ”וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי־רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל; וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית־יהוה.“ (מלכים ב׳ יב, פסוק א)
   • ”וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם.“ (ישעיהו סה, פסוק יב)
   • ”מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.“ (תהלים קמז, פסוק ד)
   • ”מִי יְמַלֵּל / גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, / אוֹתָן מִי יִמְנֶה? // הֵן בְּכָל דּוֹר / יָקוּם הַגִּבּוֹר / גּוֹאֵל הָעָם.“ (מִי יְמַלֵּל, מאת מנשה רבינא בזֶמֶרֶשֶׁת)

גזרון

• בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כפועל המילה "mānu", הגייה: "מָאנוּ" , בכתב חקוק -"ana lā manê" , בהוראת: 1) לספור, להעביר. וגם בהוראת: 2)"כחול אשר על שפת הים", "הרבה מאוד". בכתב חקוק - "am-nu", "am-nu-ma" .

צירופים

• עשרת מונים
• מונה גדול

נגזרות

• מונה
• מנוי
• מניה

מילים נרדפות

• ספר

תרגום

• אנגלית: count‏‏‏‏

ראו גם

• מיין
• סידר

מִנָּה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	מינה
שורש וגזרה	מ־נ־י/ה
בניין	פִּעֵל

1. קרא למישהו כדי למלא תפקיד.

   • ”וַיְמַן יהוה־אֱלֹהִים קִיקָיוֹן [...] וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת; וַתַּךְ אֶת־הַקִּיקָיוֹן, וַיִּיבָשׁ. וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית...“ (יונה ד, פסוקים ו–ח)
   • ”כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי־שָׁוְא; וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ־לִי.“ (איוב ז, פסוק ג)
   • ”וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל־הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל־דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.“ (דניאל א, פסוק יא)
   • ”הַמְמַנֶּה עִמּוֹ אֲחֵרִים בְּחֶלְקוֹ, רַשָּׁאִין בְּנֵי חֲבוּרָה לִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ד)
   • ”אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, יִשָּׁבֵעַ; מִנָּהוּ בֵּית דִּין, לֹא יִשָּׁבֵעַ.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ד)

גיזרון

• כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

נגזרות

• מינוי
• ממונה

מילים נרדפות

• זימן
• הפקיד

ניגודים

• הדיח

תרגום

• אנגלית: appoint‏‏‏‏

מָנֶה

1. יחידת משקל קדומה (כחצי קילוגרם)

   • ”וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל--הַמָּנֶה, יִהְיֶה לָכֶם“ (יחזקאל מה, פסוק יב)

2. מטבע השווה למאה זוזים.

   • "גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם" (בבא מציעא לז ב)

גזרון

• (1:) בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "manû", הגייה: "מָנאְוּ" , בכתב חקוק -".MA.NA" , בהוראת - 480 גרם (כ-1 פאונד) . בספר מלכים מופיע כצירוף, "מנה-זהב": ”"וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן“ (מלכים א׳ י, פסוק יז))".
• (2:) מופיע בצורת: "מן" בכתובת ארמית משובשת מאיזור אדום (עם), תקופת בית שני : "...בְּ-14 לְתַמּוּז שְׁנַת 40 (272 לפנה"ס) . הָיִיתִי בַּגִּנָּה לְכוּסְכְּהֵל . מָן עֲבֹר זִפְתָּא (הלוואה)..." (M 153;AL 3 1441), .בכתובה ממרשה מופיעה תיבת מנה כנדוניה לכלה , בצורה-"מנאי", בַּרְתַּהּ זוּד לְבוּשׁ וּמְנַאי שְׁוִין כֶּסֶף זוּזִין 300... (כתובה ממרשה)

ראו גם

• איסר
• שקל
• דינר