יש להוסיף לדף זה את הערך: מִנָּה.

מָנָה א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנה
הגייה* mana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־י־ן
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ מָנוֹת, מְנַת־
  1. כמות סופית בדידה.
  2. (בפרט), כמות של מזון; פרק של ארוחה שלמה.
    • ”הַמַּקְרִיב אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים, וְאֶת-הַחֵלֶב--מִבְּנֵי אַהֲרֹן: לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין, לְמָנָה (ויקרא ז, פסוק לג)
    • ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל-בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ.“ (שמואל א׳ א, פסוקים דה)
    • ”וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה.“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק ד)
    • אכלנו אתמול אצל חמותי ארוחה של חמש מנות.
    • הוא מת ממנת יתר.
  3. תוצאת פעולת החילוק.
    • 4 הוא מנת החלוקה של 36 ב־9.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • לפעמים צורת הנסמך מְנָת מובאת כשם עצם רגיל בעיקר "לתת מנת לכהנים" (חילוף הפסוק לתת מנת הכהנים)

ראו גם עריכה

מָנָה ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מנה
שורש וגזרה מ־נ־י/הגזרת נחי ל"ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. ספר.
    • וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם.“ (ישעיהו סה, פסוק יב)
    • ”מִי יְמַלֵּל / גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, / אוֹתָן מִי יִמְנֶה? // הֵן בְּכָל דּוֹר / יָקוּם הַגִּבּוֹר / גּוֹאֵל הָעָם.“ (מִי יְמַלֵּל , מאת מנשה רבינא בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • פקח הסחורה מנה את מספר הארגזים אשר הגיעו למחסן.

גזרון עריכה

  • בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כפועל המילה "mānu", הגייה: "מָאנוּ" , בכתב חקוק -"ana lā manê" , בהוראת: 1) לספור, להעביר. וגם בהוראת: 2)"כחול אשר על שפת הים", "הרבה מאוד". בכתב חקוק - "am-nu", "am-nu-ma" [1].

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: count‏‏‏‏

ראו גם עריכה

מָנָה ג עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנה
הגייה* mana
חלק דיבר
מין נקבה
שורש י־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ מנות; מנות־, ר'
  1. לשון המקרא מירמה,הצקה
    • ”וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב.“ (ישעיהו מט, פסוק כו)

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

מָנֶה עריכה

  1. יחידת משקל קדומה (כחצי קילוגרם)
    • ”וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל--הַמָּנֶה, יִהְיֶה לָכֶם“ (יחזקאל מה, פסוק יב)
  2. מטבע השווה למאה זוזים.

גזרון עריכה

  • (1:) בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "manû", הגייה: "מָנאְוּ" , בכתב חקוק -".MA.NA" , בהוראת - 480 גרם (כ-1 פאונד) [2]. בספר מלכים מופיע כצירוף, "מנה-זהב": ”"וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן“ (מלכים א׳ י, פסוק יז))".
  • (2:) מופיע בצורת: "מן" בכתובת ארמית משובשת מאיזור אדום (עם), תקופת בית שני : "...בְּ-14 לְתַמּוּז שְׁנַת 40 (272 לפנה"ס) . הָיִיתִי בַּגִּנָּה לְכוּסְכְּהֵל . מָן עֲבֹר זִפְתָּא (הלוואה)..." (M 153;AL 3 1441), [3]כתובה ממרשה מופיעה תיבת מנה כנדוניה לכלה , בצורה-"מנאי", בַּרְתַּהּ זוּד לְבוּשׁ וּמְנַאי שְׁוִין כֶּסֶף זוּזִין 300... (כתובה ממרשה)

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-12 https://epub.ub.uni-muenchen.de/31837/7/Jamie_Novotny_The_Royal_Inscriptions_of_Tiglath-pileser_III_and_Shalmaneser_V.pdf
  2. ראה שם
  3. "שְׁנַת 40", היא שנת 272 לפנה"ס עפ"י מניין בית סלאוקוס הראשון קרוי ביהודאית: "מניין השטרות" שהתחיל בשנת 312 לפנה"ס, שנת כיבוש בבל על ידי סלאוקוס