שקל
שָׁקַל
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שקל |
שורש וגזרה | שׁ־ק־ל |
בניין | פָּעַל |
- לשון המקרא מדד כובדו של משהו.
- ”וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ.“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כו)
- לשון המקרא שילם.
- ”שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל.“ (מלכים א׳ כ, פסוק לט)
- [עממי] היה בעל משקל. משקלו הגיע לכדי...
- השבוע שקלתי 85 קילו חייב להתחיל לשקול ברצינות דיאטה
- קילו ברזל לא שוקל יותר מקילו נוצות.
- בהשאלה: חשב על האפשרויות ועל תוצאותיהן כדי לבחור את האפשרות הרצויה.
- אנא שיקלו אם יהיה זה נכון להמשיך לערוך את הדף (אזהרת עריכה בויקימילון).
גזרון
עריכה- מקראי. שורש שמי קדום, בו ניכרים חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ: אכדית šaqālu, ארמית תְּקַל[1], פיניקית 𐤔𐤒𐤋 (שקל)[2], ערבית ثقل (תֿקל) באותן משמעויות.
תרגום
עריכה- אנגלית:
- ערבית:
- وَزَنَ
- دَفَعَ مالًا
- وَزُنَ
- دَرَسَ
ראו גם
עריכהשֶׁקֶל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שקל |
הגייה* | shekel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ק־ל |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְׁקָלִים |
- לשון המקרא יחידת משקל של מתכת יקרה, בד"כ כסף, המשמשת כאמצעי תשלום. ערכו שני דינרים או מחצית הסלע.
- שם המטבע אשר היה נהוג באזור הסהר הפורה , וחודש כהילך החוקי של מדינת ישראל.
גזרון
עריכה- מן שָׁקַל, שורש שמי קדום (בעבר היו שוקלים את המתכת ששילמו איתה. המטבע הקדום נקרא כך, מכיוון שזה היה משקלו). מקביל לארמית תִּקלָא[3] (בחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ), פיניקית 𐤔𐤒𐤋 (שקל)[2], באותה משמעות. גם מקביל לאכדית šuqultu משמעותה: 1)יחידת משקל, 2)אבן המשמשת לשקילה, כ 8.3 גרם.
- במסופוטמיה היו נהוגים שני סוגי שקלים: 'שקלים-קלים' כ-8.3 גרם משקלם, ראו לעיל, לעומת 'שקלים-כבדים' שמשקלם נע בסביבות 16 גרם .בכדי להמחיש את הרעב בירושלים הנביא יחזקאל מצטווה לאכול לחם נחות במשקל: ”עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם“ (יחזקאל ד, פסוק י) שזה יוצא בין 166 גרם, לבין 320 גרם של לחם נחות האמור להספיק לנביא השוכב זמן ממושך ללא נוע.[4]
- בתקופה הפרסית התרחשה בישראל 'רפורמת-מטבעות' בעטייה הומר מִשקָל המתכת במטבע, ניכר שתהליך זה השפיע על עורכי תרגום השבעים שכן אלה החליפו את תעתיק השם היווני של השֶקל- 'שׂיקלֹוס' (σίγλος) לשם בהגיית דרכמון (δραχμῶν) בהוראת: מטבע דרכמה. מידת המשקל 'בקע' תורגמה לתיבה בהגיית: דרכמי (δραχμή), וכך גם המטבע המקראית הקרוייה: גרה שהוחלפה בתיבה היוונית: 'אובלוס' '(ὀβολός).
צירופים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- במדינות דוברות ספרדית, מטבע ההפסו קשור אף הוא לשקילה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שקל |
- אילון גלעד, על הגרוש, הלירה והשקל הישן והחדש, באתר "הארץ", 21/07/2016
שֵׁקֶל, שָׁקֶל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שאקל |
הגייה* | shekel, shakel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שֵׁקֶלִים או שָׁקֶלִים |
- חוליה שבה חלק מתפרק בהברגה; משמשת לחיבור בין חוליות שרשרת ובין שרשרת להתקן אחר. [1]
- חבר את השרשרת אל וו הגרירה באמצעות שקל.
גיזרון
עריכה- מאנגלית: shackle או מגרמנית: schäkel.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכההערות שוליים
עריכהשָׁקֶל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שאקל |
הגייה* | shakel |
חלק דיבר | שם־תאר |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שָׁקֶלִים |
- [סלנג] בעל יכולת, חזק; גבר לענין.
- "אתה מחזיק מעצמך / השאקל של המשפחה / נוסע במכונית גדולה / עם גישה חלולה / (התייחסות מגעילה)" (תלך כפרה עליי, מאת קובי אוז)
גיזרון
עריכה- יצירת שם תאר במשקל שלא קים בעברית, כנראה בא לבטא "ביצים במשקל גדול".
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D6%B0%D6%BC%D7%A7%D6%B7%D7%9C_I?lang=he
- ↑ 2.0 2.1 A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 433
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D6%B4%D6%BC%D7%A7%D6%B0%D7%9C%D6%B8%D7%90?lang=he
- ↑ מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא / מאת: שמואל אחיטוב, האוניברסיטה העברית בירושלים, עם עובד י"ל מאגנס. רעננה. 2004.יחזקאל, א-כד ,עמ':200