שָׁקַל עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שקל
שורש וגזרה שׁ־ק־ל
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא מדד כובדו של משהו.
    • וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ.“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כו)
  2. לשון המקרא שִׁלם.
    • ”שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל.“ (מלכים א׳ כ, פסוק לט)
  3. [עממי] (יש לשכתב פירוש זה): היה כובדו במס מסוים
    • השבוע שקלתי 85 קילו חייב להתחיל לשקול ברצינות דיאטה
    • קילו ברזל לא שוקל יותר מקילו נוצות.
  4. בהשאלה: חשב על האפשרויות ועל תוצאותיהן בכדי לבחור את האפשרות הרצויה.
    • אנא שיקלו אם יהיה זה נכון להמשיך לערוך את הדף (אזהרת עריכה בויקימילון).

גזרון עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

שֶׁקֶל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקל
הגייה* shekel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁקָלִים
 
שקל צורי, השקל המוכר בלבנט בימי בית שני
 
מטבע של שקל מודרני אחד
  1. לשון המקרא יחידת משקל של מתכת יקרה, בד"כ כסף, המשמשת כאמצעי תשלום. ערכו שני דינרים או מחצית הסלע.
    • ”וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.“ (בראשית כג, פסוק טז)
  2. שם המטבע אשר היה נהוג באזור הסהר הפורה , וחודש כהילך החוקי של מדינת ישראל.

גזרון עריכה

  • מן שָׁקַל, שורש שמי קדום (בעבר היו שוקלים את המתכת ששילמו איתה. המטבע הקדום נקרא כך, מכיוון שזה היה משקלו). מקביל לארמית תִּקלָא[3]חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ), פיניקית 𐤔𐤒𐤋 (שקל)[2], באותה משמעות. גם מקביל לאכדית šuqultu משמעותה: 1)יחידת משקל, 2)אבן המשמשת לשקילה, כ 8.3 גרם.
  • במסופוטמיה היו נהוגים שני סוגי שקלים: 'שקלים-קלים' כ-8.3 גרם משקלם, ראו לעיל, לעומת 'שקלים-כבדים' שמשקלם נע בסביבות 16 גרם .בכדי להמחיש את הרעב בירושלים הנביא יחזקאל מצטווה לאכול לחם נחות במשקל: ”עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם“ (יחזקאל ד, פסוק י) שזה יוצא בין 166 גרם, לבין 320 גרם של לחם נחות האמור להספיק לנביא השוכב זמן ממושך ללא נוע.[4]
  • בתקופה הפרסית התרחשה בישראל 'רפורמת-מטבעות' בעטייה הומר מִשקָל המתכת במטבע, ניכר שתהליך זה השפיע על עורכי תרגום השבעים שכן אלה החליפו את תעתיק השם היווני של השֶקל- 'שׂיקלֹוס' (σίγλος‏‏‏‏) לשם בהגיית דרכמון (δραχμῶν‏‏‏‏) בהוראת: מטבע דרכמה. מידת המשקל 'בקע' תורגמה לתיבה בהגיית: דרכמי (δραχμή‏‏‏‏), וכך גם המטבע המקראית הקרוייה: גרה שהוחלפה בתיבה היוונית: 'אובלוס' '(ὀβολός‏‏‏‏).

צירופים עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • במדינות דוברות ספרדית, מטבע ההפסו קשור אף הוא לשקילה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שקל

שֵׁקֶל, שָׁקֶל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאקל
הגייה* shekel, shakel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שֵׁקֶלִים או שָׁקֶלִים
 
צורות שונות של שקל
  1. חוליה שבה חלק מתפרק בהברגה; משמשת לחיבור בין חוליות שרשרת ובין שרשרת להתקן אחר. [1]
    • חבר את השרשרת אל וו הגרירה באמצעות שקל.

גיזרון עריכה

  • מאנגלית: shackle או מגרמנית: schäkel.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

הערות שוליים עריכה

  1.   לעתים נקראת כך גם טבעת בעלת סגר קפיצי המשמשת לחיבור חבל וידועה בשם קרבינר (carabiner, karabiner).

שָׁקֶל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאקל
הגייה* shakel
חלק דיבר שם־תאר
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שָׁקֶלִים
  1. [סלנג] בעל יכולת, גיבור, אמיץ, חזק; גבר לענין.
    • "אתה מחזיק מעצמך / השאקל של המשפחה / נוסע במכונית גדולה / עם גישה חלולה / (התייחסות מגעילה)" (תלך כפרה עליי, מאת קובי אוז)

גיזרון עריכה

  • יצירת שם תאר במשקל שלא קים בעברית, כנראה בא לבטא "ביצים במשקל גדול".

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  1. https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D6%B0%D6%BC%D7%A7%D6%B7%D7%9C_I?lang=he
  2. 2.0 2.1 A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 433
  3. https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D6%B4%D6%BC%D7%A7%D6%B0%D7%9C%D6%B8%D7%90?lang=he
  4. מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא / מאת: שמואל אחיטוב, האוניברסיטה העברית בירושלים, עם עובד י"ל מאגנס. רעננה. 2004.יחזקאל, א-כד ,עמ':200