אַמִּיץ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיץ
הגייה* amitz
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־מ־ץ
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות נ׳ אַמִּיצָה; ר׳ אַמִּיצִים, נ"ר אַמִּיצוֹת
  1. בעל כוחות נפשיים לעמוד מול פני הסכנה.
    • לוחמי גטו וארשה היו אמיצים מאוד. לצערנו, המרי שהנהיגו דוכא על־ידי הנאצים.
    • דוד בן ישי, שמלך על ישראל - היה מלך אמיץ וגיבור.
  2. חזק, איתן, כוחני, תוקפני.
    • "וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם" (שמואל ב טו יב)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה