פחדן
פַּחְדָן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פחדן |
הגייה* | pakhdan |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | פ־ח־ד |
דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
נטיות | ר׳ פַּחְדָנִים, נ׳ פַּחְדָנִית, נ"ר פַּחְדָנִיּוֹת; פַּחְדַן־ |
- לשון ימי הביניים מפחד או חושש תדיר.
- "וְלָמָּה הַפַּחְדָנִין יִרְעֲשׁוּ אֵיברֵיהם" אברהם אבן עזרא, ב 29
- "לפעמים אני גדול, ולפעמים קטן. / לפעמים אני גיבור, ולפעמים פחדן." (אני נשאר אני, מאת דתיה בן דור)
- "אמיץ הוא פחדן שלא הספיק לברוח בזמן." אומץ, מיקי רוזנטל
גיזרון
עריכה- גזירת תואר מהפועל פָּחַד (מלשון המקרא) במשקל קַטְלָן, לציון תכונה או עיסוק.
- במאמרו פחדן, קמצן וקשקשן נפגשו, מזהה אהרן פלמון מספר מילים השייכות ל"קבוצת תארי פחדן", בעלי 3 מאפיינים: "מאפיין אחד הוא צורתן: שתי הברות סגורות שבאות בתנועת אָ; ההברה השנייה סגורה על ידי נו"ן סופית שאינה שורשית. מאפיין שני הוא אופן היווצרותן: הן גזורות מפעלים בבניין פָּעַל, פִּעֵל או צִלצֵל. מאפיין שלישי הוא תפקידן: הן משמשות כתארים שמוקנים בדרך כלל לבני אדם". במאמרו הוא מסיק ש"רובם הגדול של התארים הם לא חיוביים".
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- בעל פחד
- רך לבב
- שפן (2)
- מוּג לֵב
- חששן
- מְשְׁפֻנְפָן (2)
- חרד
- פָּרָנוֹאִיד
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פחד |