פתיחת התפריט הראשי

פַּחַדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פחד
הגייה* pahad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ח־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּחָדִים, נ"י: פַּחַד-, נ"ר: פַּחֲדֵי-
 
חתול מפוחד: חתולים בדרך כלל מקמרים את גבם כאשר הם במצבי לחץ
  1. תְּחוּשַׁת יִרְאָה, אֵימָה וּמָגוֹר.
    • ”בּוֹא בַצּוּר, וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה, וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ“ (ישעיהו ב, פסוק י)
    • ”הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים...“ (דברים ב, פסוק כה)
    • "הַכֹּל יֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ/ סָעִיף אַחַר סָעִיף/ הַצְּעָקָה אֶל תּוֹךְ הַגָּרוֹן [...] הַפַּחַד." "טיוטת הסכם לשילומים", דן פגיס

גיזרוןעריכה

  • מלשון המקרא.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פחד
  ציטוטים בוויקיציטוט: פחד
  ספר לימוד בוויקיספר: פחד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פחד

פָּחַדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פחד
שורש וגזרה פ־ח־ד, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. תָּקְפָה אוֹתוֹ יִרְאָה, חָשׁ מָגוֹר.
    • ”יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי-מִמִּי אִירָא; יְהוָה מָעוֹז-חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד (תהילים כז, פסוק א)
    • פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים...“ (ישעיהו לג, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.

ביטוייםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

פִּחֵדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פיחד
שורש וגזרה פ־ח־ד, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. תָּקְפָה אוֹתוֹ יִרְאָה, חָשׁ מָגוֹר.
    • ”וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק.“ (ישעיהו נא, פסוק יג)
    • ” אַשְׁרֵי אָדָם, מְפַחֵד תָּמִיד; וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ, יִפּוֹל בְּרָעָה.“ (משלי כח, פסוק יד)
    • "ואומרין לה, בתי, אם ברור לך הדבר שטהורה את, עמדי על בורייך ושתי, ואל תְּפַחֲדִי..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נשים, הלכות סוטה, פרק ג')
    • ”כָּל הַעוֹלָם כֻּלּוֹ גֶּשֶׁר צַר מְאוֹד וְהַעִקָּר לֹא לְפַחֵד כְּלָל“ (נחמן מברסלב, מהדף נחמן מברסלב בוויקיצטוט)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

מידע נוסףעריכה

  • במקורות, וכתוצאה מכך גם בימינו, כמעט לא משתמשים בצורת העבר של השורש פ־ח־ד בבניין פיעל, ומבכרים את העבר לפי בניין קל. האקדמיה ללשון העברית אף דנה בנושא, ופרסמה מאמר על חלוקה זו. יובהר כי אין זה פסול לומר "פִּחֵד", אף שלא מצינו צורות עבר במקורותנו. (ראו המאמר כאן).


ראו גםעריכה