פחד
פַּחַד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פחד |
הגייה* | pakhad |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ח־ד |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ פְּחָדִים, נ"י: פַּחַד-, נ"ר: פַּחֲדֵי- |
- תחושת סכנה; הסברה כי עלול לקרות משהו רע.
- ”בּוֹא בַצּוּר, וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה, וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ“ (ישעיהו ב, פסוק י)
- ”הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים...“ (דברים ב, פסוק כה)
- "הַכֹּל יֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ/ סָעִיף אַחַר סָעִיף/ הַצְּעָקָה אֶל תּוֹךְ הַגָּרוֹן [...] הַפַּחַד." "טיוטת הסכם לשילומים", דן פגיס
- "היום שלי התחיל בפחד" {{{2}}}
גיזרון
עריכהסעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פחד |
ציטוטים בוויקיציטוט: פחד |
ספר לימוד בוויקיספר: פחד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פחד |
פָּחַד
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פחד |
שורש וגזרה | פ־ח־ד, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון
עריכה- מן המקרא.
ביטויים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהפִּחֵד
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פיחד |
שורש וגזרה | פ־ח־ד, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- סבר כי עלול לקרות משהו רע; חש בסכנה הקרבה.
- ”וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק.“ (ישעיהו נא, פסוק יג)
- ” אַשְׁרֵי אָדָם, מְפַחֵד תָּמִיד; וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ, יִפּוֹל בְּרָעָה.“ (משלי כח, פסוק יד)
- "ואומרין לה, בתי, אם ברור לך הדבר שטהורה את, עמדי על בורייך ושתי, ואל תְּפַחֲדִי..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נשים, הלכות סוטה, פרק ג')
- ”כָּל הַעוֹלָם כֻּלּוֹ גֶּשֶׁר צַר מְאוֹד וְהַעִקָּר לֹא לְפַחֵד כְּלָל“ (נחמן מברסלב, מהדף נחמן מברסלב בוויקיציטוט)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהמידע נוסף
עריכה- במקורות, וכתוצאה מכך גם בימינו, כמעט לא משתמשים בצורת העבר של השורש פ־ח־ד בבניין פיעל, ומבכרים את העבר לפי בניין קל. האקדמיה ללשון העברית אף דנה בנושא, ופרסמה מאמר על חלוקה זו. יובהר כי אין זה פסול לומר "פִּחֵד", אף שלא מצינו צורות עבר במקורותנו. (ראו המאמר כאן).