יש להוסיף לדף זה את הערך: חִשֵּׁשׁ.

חָשַׁשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאחשש
שורש וגזרהח־ש־ש
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. סבר כי עלול לקרות משהו רע.
    • ”אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גֵרְרָה חֻלְדָּה מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּאִם כֵּן, מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר, אֵין לַדָּבָר סוֹף.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק א, משנה ב)
    • הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ, מִטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת“ (משנה, מסכת שבתפרק ח, משנה ו)
    • ”מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.“ (משנה, מסכת יבמותפרק טו, משנה ח)
    • ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת נידהפרק ו, משנה יג)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל שאולה מבבלית-עתיקה בהגיית: אַשֻׁשְׁתֻּ (ašuštu) בהוראת דאגה,דכדוך. וגם בהגיית: אַשַׁשֻׁ (ašāšu, 𒍣𒅕) [1] בהוראת: 'להיות מוטרד'. מקביל לפועל בערבית, בהגיית חֲשִׁיַה (خَشِيَ) בהוראת פָּחד,יראה.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

חֲשַׁשׁ א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחשש
הגייה*chashash
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשח־ש־ש
דרך תצורהמשקל קְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא עשב יבש ודליק.
    • ”לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמַּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַּעֲלֶה...“ (ישעיהו ה, פסוק כד)
    • ”תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם.“ (ישעיהו לג, פסוק יא)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל בספר ישעיהו, ובתקבולת עם קש.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: grass‏‏‏‏


חֲשַׁשׁ ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחשש
הגייה*chashash
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשח־ש־ש
דרך תצורהמשקל קְטָל
נטיותר׳ חֲשָׁשׁוֹת
  1. תחושת בטן כי עלול לקרות משהו רע.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חשש

סימוכין

עריכה
  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005-ašuštu , page: 479