חשש

יש להוסיף לדף זה את הערך: חִשֵּׁשׁ.

חָשַׁשׁ

סבר כי עלול לקרות משהו רע.
- ”אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גֵרְרָה חֻלְדָּה מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּאִם כֵּן, מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר, אֵין לַדָּבָר סוֹף.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק א, משנה ב)
- ”הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ, מִטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ו)
- ”מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טו, משנה ח)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת נדה, האם הכוונה היא לנידה?. ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ו, משנה יג)

לשון חז"ל שאולה מבבלית-עתיקה בהגיית: אַשֻׁשְׁתֻּ (ašuštu) בהוראת דאגה,דכדוך. וגם בהגיית: אַשַׁשֻׁ (ašāšu, 𒍣𒅕) ^[1] בהוראת: 'להיות מוטרד'. מקביל לפועל בערבית, בהגיית חֲשִׁיַה (خَشِيَ) בהוראת פָּחד,יראה.

לשון המקרא עשב יבש ודליק.
- ”לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמַּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַּעֲלֶה...“ (ישעיהו ה, פסוק כד)
- ”תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם.“ (ישעיהו לג, פסוק יא)

תחושת בטן כי עלול לקרות משהו רע.
- "אוהו, הכול בסדר / אל תדאג, אין מקום לחשש / אוהו, הכל בסדר / יש מקום לסיפור חדש" (עכשיו הכול בסדר, מאת יעקב גלעד)

ערך בוויקיפדיה: חשש

↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005-ašuštu , page: 479