דאגה

דְּאָגָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דאגה
הגייה^*	de'aga
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־א־ג
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	דַּאֲגַת־; ר׳ דְּאָגוֹת, דַּאֲגוֹת־

מצב בו הנפש עסוקה במחשבות רעות.
- ”וְאִם־לֹא מִדְּאָגָה מִדָּבָר עָשִׂינוּ אֶת־זֹאת; לֵאמֹר מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ לֵאמֹר, מַה־לָּכֶם וְלַיהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.“ (יהושע כב, פסוק כד)
- ”לְדַמֶּשֶׂק – בּוֹשָׁה חֲמָת וְאַרְפָּד, כִּי־שְׁמֻעָה רָעָה שָׁמְעוּ; נָמֹגוּ בַּיָּם דְּאָגָה, הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל.“ (ירמיהו מט, פסוק כג)
- ”בֶּן־אָדָם לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ תֹּאכֵל; וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה.“ (יחזקאל יב, פסוק יח)
- ”דְּאָגָה בְלֶב־אִישׁ יַשְׁחֶנָּה; וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה.“ (משלי יב, פסוק כה)