נחת

יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִחַת, נִחֵת.

נַחַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחת
הגייה*	nakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ו־ח
דרך תצורה	משקל קְטֶלֶת
נטיות

1. הרגשה טובה; מצב בו הנפש אינה עסוקה בעניינים אחרים.

   • ”דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים“ (קהלת ט, פסוק יז)
   • ”כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם.“ (ישעיהו ל, פסוק טו)
   • מפקד המשטרה דִּבֵּר בנחת עם המפגינים הקולניים.

2. שביעות רצון, קורת רוח.

   • ”טוֹב מְלֹא כַף נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ.“ (קהלת ד, פסוק ו)
   • ”אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יז, עמוד א)
   • הזוכה במקום הראשון קרן מנחת.

3. לשון חז"ל מצב ללא תנועה. או שמירה.

   • ”כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אין מקבל טומאה“ (בבלי, מסכת מנחות – דף צו, עמוד ב)
   • ”מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה“ (בבלי, מסכת עירובין – דף כו, עמוד א)

צירופים

• אי נחת
• השמין מנחת
• נחת זרוע
• נחת רוח
• שבע נחת

מילים נרדפות

שלווה שקט רוגע מתינות ניחותא

מנוחה מרגוע הנאה (2) שביעות רצון (2) קורת רוח (2)

ניגודים

• אי נחת
• עצבנות
• היסטריה

תרגום

• איטלקית:piacere‏‏‏‏ (2)
• אנגלית: satisfaction‏‏‏‏ (2)
• גרמנית: Vergnügen‏‏‏‏ (2)
• הולנדית: plezier‏‏‏‏ (2)
• ספרדית: calma‏‏‏‏ (נקבה; 1), placer‏‏‏‏ (זכר; 2)
• צרפתית: plaisir‏‏‏‏ (2)

נָחַת

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נחת
שורש וגזרה	נ־ח־ת א, גזרת חפ"נ
בניין	פָּעַל

מסוק EH101 מרלין נוחת על פריגטה

1. לשון המקרא ירד לקרקע.

   • ”...הָאֹמְרִים מִי יֵחַת עָלֵינוּ, וּמִי יָבוֹא בִּמְעוֹנוֹתֵינוּ?“ (ירמיהו כא, פסוק יג)
   • ”כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי; וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ“ (תהלים לח, פסוק ג)
   • המטוס נחת נחיתת אונס בשל תקלה שאירעה באחד ממנועיו.
   • "יחד על עפר תנחת, ומי יתן והשתפכה נפשי על האדמה". ("אהבת ציון", אברהם מאפו).
   • ב-16 ביולי 1969, נחת האדם הראשון על הירח.

2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): [בלשון המונית] נפל, הגיע, בא.

   • הבשורה הקשה נחתה עליו כרעם ביום בהיר.
   • הורדות הריבית על ידי הבנק הפדרלי היו מתוכננות שלוש פעמים, "ופעמיים נחתו בהפתעה על השוק" (מתוך דה מרקר)
   • "התגלגל לו השורש בדרכי העברית, ועם אותה טיפת מזל נחת בנקודות הצומת של חיי האדם והציבור. פשוט אי אפשר להיפטר ממנו".
   • הסבתא היטיבה להתמודד עם הנכדים הרבים שנחתו עליה במפתיע

גיזרון

• בשפה האוגריתית "נחת" בהוראת "תחתון" "כחת איל נחת'" א.גינזברג; עלילת אלאין-בעל / לוח II, פירוש - "מושבו התחתון של האל" . מושאל לארמית. מופיע פעמיים בספר דניאל בפרק י' כחלק מהטקסט הארמי שבו נכתב הפרק ↘
• בספר דברי הימים מסופר על שבטי הארמים החונים תוך שמוש במילה שאינה יצוקה מן העברית המקראית-קלאסית כך שבמקום המילה 'חונים', נבחרה המילה נחיתים החשודה במקורה הארמי : ”כִּי-שָׁם, אֲרָם נְחִתִּים“ (מלכים ב׳ ו, פסוק ט)

נגזרות

• נחות
• נחיתה
• נָחֵת

ניגודים

• המריא
• נסק
• עלה

תרגום

• איטלקית: atterrato‏‏‏‏
• אנגלית: landed‏‏‏‏
• גרמנית: gelandet‏‏‏‏
• הולנדית: geland‏‏‏‏
• ספרדית: desembarcado‏‏‏‏
• ערבית: هبطت‏‏‏‏
• צרפתית: a atterri‏‏‏‏

נֵחָת וגם נֶחָת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחת
הגייה*	nekhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ח־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ נֵחָתִים; נֵחַת־, ר׳ נְחָתֵי־

נחיתת המארינס בחודש מרץ 1776 בניו-פרובידנס, ציור שמן על קנווס של זווג

1. עברית חדשה חייל המאומן בלוחמה אמפיבית, המגיע ליבשה מכלי שיט או מכלי טיס מוּשְׁט, למטרות תקיפה או פשיטה על יעדי האויב.

   • במאה ה-16 הקים קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, את יחידת הנחתים הייעודית הראשונה.
   • "כאשר מינו אותך לסגן בנחתים נשבעת שבועה לאלוהים". (טום קלנסי בסרט "סכנה ברורה ומיידית")
   • "ממשלת צרפת הודיעה היום על חידוש חיל הנחתים (מארינס) כיחידה עצמאית בצבא הצרפתי, שתהיה כפופה ישירות למיניסטריון המלחמה." ("חרות", 28 באפריל 1958, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

צירופים

• חיל נחתים

מילים נרדפות

• מארינס
• חייל צי (באוניות משוטים ובאוניות מפרשים)
• חיל אניות (באוניות משוטים ובאוניות מפרשים)

תרגום

• איטלקית: marino‏‏‏‏
• אנגלית: marine‏‏‏‏
• גרמנית: marine‏‏‏‏
• הולנדית: marinier‏‏‏‏
• ספרדית: marina‏‏‏‏
• צרפתית: marine‏‏‏‏

ראו גם

• נחתת
• נחיתה
• מנחת
• נחותי ימא

נָחֵת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחת
הגייה*	nakhet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ח־ת
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ נְחֵתִים; נְחֵת־, ר׳ נְחֵתֵי־

תו לה נחת (לה במול)

1. עברית חדשה (מוזיקה) סימן היתק המציין הנמכה בחצי טון, ומסומן על ידי תו שדומה במראהו לאות האנגלית b.

גיזרון

• מהשורש נ-ח-ת שפירושו 'ירד' (כמו מטוס שנוחת). מקביל לנָסֵק מהשורש נ-ס-ק שפירושו 'עלה' (כמו מטוס שנוסק, גם מַסּוֹק).
• מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשט"ו. המילה הרווחת היא "במול". מקורה באיטלקית: be-molle ופירושה 'B רך' (התו סי שנעשה רך יותר: molle = רך כמו צרפתית molle או mou). את הגוון הרך ניתן להפיק באמצעות הנמכת הטונים. לפיכך המילה נָחֵת מורה למעשה על נחיתת הצליל בחצי טון.

צירופים

• נחת וחצי
• נחת כפול

מילים נרדפות

• במול

ניגודים

• נָסֵק (דיאז)
• סַלְקָה (בֵּקָר)

תרגום

• איטלקית: bemolle‏‏‏‏
• אנגלית: flat‏‏‏‏
• צרפתית: bémol‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: במול