נחת

נַחַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחת
הגייה^*	nakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ו־ח
דרך תצורה	משקל קְטֶלֶת
נטיות

הרגשה טובה; מצב בו הנפש אינה עסוקה בעניינים אחרים.
- ”דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים“ (קהלת ט, פסוק יז)
- ”כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם.“ (ישעיהו ל, פסוק טו)
- מפקד המשטרה דִּבֵּר בנחת עם המפגינים הקולניים.
שביעות רצון, קורת רוח.
- ”טוֹב מְלֹא כַף נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ.“ (קהלת ד, פסוק ו)
- ”אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יז, עמוד א)
- הזוכה במקום הראשון קרן מנחת.
לשון חז"ל מצב ללא תנועה. או שמירה.
- ”כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אין מקבל טומאה“ (בבלי, מסכת מנחות – דף צו, עמוד ב)
- ”מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה“ (בבלי, מסכת עירובין – דף כו, עמוד א)

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

איטלקית:piacere‏‏‏‏ (2)
אנגלית: satisfaction‏‏‏‏ (2)
גרמנית: Vergnügen‏‏‏‏ (2)
הולנדית: plezier‏‏‏‏ (2)
ספרדית: placer‏‏‏‏ (2)
צרפתית: plaisir‏‏‏‏ (2)

השורש נוח

השורש נ־ו־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: לברר גזרה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.

נטיות הפעלים

פ־ע־ל	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	נָח	נָח	יָנוּחַ	נוּחַ	לָנוּחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל	הֵנִיחַ או הִנִּיחַ	מֵנִיחַ מַנִּיחַ	יַנִּיחַ	הַנַּח	לְהָנִיחַ לְהַנִּיחַ
הֻפְעַל	הוּנַח	מוּנָח	יוּנָח	-אין-	-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל

נָחַת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נחת
שורש וגזרה	נ־ח־ת א, גזרת חפ"נ
בניין	פָּעַל

מסוק EH101 מרלין נוחת על פריגטה

לשון המקרא ירד לקרקע.
- ”...הָאֹמְרִים מִי יֵחַת עָלֵינוּ, וּמִי יָבוֹא בִּמְעוֹנוֹתֵינוּ?“ (ירמיהו כא, פסוק יג)
- ”כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי; וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ“ (תהלים לח, פסוק ג)
- המטוס נחת נחיתת אונס בשל תקלה שאירעה באחד ממנועיו.
- "יחד על עפר תנחת, ומי יתן והשתפכה נפשי על האדמה". ("אהבת ציון", אברהם מאפו).
- ב-16 ביולי 1969, נחת האדם הראשון על הירח.
עברית חדשה בהשאלה מן (1): [בלשון המונית] נפל, הגיע, בא.
- הבשורה הקשה נחתה עליו כרעם ביום בהיר.
- הורדות הריבית על ידי הבנק הפדרלי היו מתוכננות שלוש פעמים, "ופעמיים נחתו בהפתעה על השוק" (מתוך דה מרקר)
- "התגלגל לו השורש בדרכי העברית, ועם אותה טיפת מזל נחת בנקודות הצומת של חיי האדם והציבור. פשוט אי אפשר להיפטר ממנו". ^[1]
- הסבתא היטיבה להתמודד עם הנכדים הרבים שנחתו עליה במפתיע

גיזרון

בשפה האוגריתית "נחת" בהוראת "תחתון" "כחת איל נחת'" א.גינזברג; עלילת אלאין-בעל / לוח II, פירוש - "מושבו התחתון של האל" . מושאל לארמית. מופיע פעמיים בספר דניאל בפרק י' כחלק מהטקסט הארמי שבו נכתב הפרק ↘
בספר דברי הימים מסופר על שבטי הארמים החונים תוך שמוש במילה שאינה יצוקה מן העברית המקראית-קלאסית כך שבמקום המילה 'חונים', נבחרה המילה נחיתים החשודה במקורה הארמי : ”כִּי-שָׁם, אֲרָם נְחִתִּים“ (מלכים ב׳ ו, פסוק ט)

נגזרות

ניגודים

תרגום

איטלקית: atterrato‏‏‏‏
אנגלית: landed‏‏‏‏
גרמנית: gelandet‏‏‏‏
הולנדית: geland‏‏‏‏
ספרדית: desembarcado‏‏‏‏
ערבית: هبطت‏‏‏‏
צרפתית: a atterri‏‏‏‏

הערות שוליים

↑ רוזנטל, "ברוך שפטרנו מקבל פטור". ‏בלוג רב-מילים‏, 04.04.2013

נֵחָת וגם נֶחָת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחת
הגייה^*	nekhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ח־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ נֵחָתִים; נֵחַת־, ר׳ נְחָתֵי־

נחיתת המארינס בחודש מרץ 1776 בניו-פרובידנס, ציור שמן על קנווס של זווג

עברית חדשה חייל המאומן בלוחמה אמפיבית, המגיע ליבשה מכלי שיט או מכלי טיס מוּשְׁט, למטרות תקיפה או פשיטה על יעדי האויב.
- במאה ה-16 הקים קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, את יחידת הנחתים הייעודית הראשונה.
- "כאשר מינו אותך לסגן בנחתים נשבעת שבועה לאלוהים". (טום קלנסי בסרט "סכנה ברורה ומיידית")
- "ממשלת צרפת הודיעה היום על חידוש חיל הנחתים (מארינס) כיחידה עצמאית בצבא הצרפתי, שתהיה כפופה ישירות למיניסטריון המלחמה." ("חרות", 28 באפריל 1958, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

צירופים

חיל נחתים

מילים נרדפות

מארינס
חייל צי (באוניות משוטים ובאוניות מפרשים)
חיל אניות (באוניות משוטים ובאוניות מפרשים)

תרגום

איטלקית: marino‏‏‏‏
אנגלית: marine‏‏‏‏
גרמנית: marine‏‏‏‏
הולנדית: marinier‏‏‏‏
ספרדית: marina‏‏‏‏
צרפתית: marine‏‏‏‏

ראו גם

נָחֵת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחת
הגייה^*	nakhet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ח־ת
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ נְחֵתִים; נְחֵת־, ר׳ נְחֵתֵי־

תו לה נחת (לה במול)

עברית חדשה (מוזיקה) סימן היתק המציין הנמכה בחצי טון, ומסומן על ידי תו שדומה במראהו לאות האנגלית b.^{[הע׳ 1]}

גיזרון

מהשורש נ-ח-ת שפירושו 'ירד' (כמו מטוס שנוחת). מקביל לנָסֵק מהשורש נ-ס-ק שפירושו 'עלה' (כמו מטוס שנוסק, גם מַסּוֹק).
מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשט"ו.^{[סמ׳ 1]} המילה הרווחת היא "במול". מקורה באיטלקית: be-molle ופירושה 'B רך' (התו סי שנעשה רך יותר: molle = רך כמו צרפתית molle או mou). את הגוון הרך ניתן להפיק באמצעות הנמכת הטונים. לפיכך המילה נָחֵת מורה למעשה על נחיתת הצליל בחצי טון.