בֹּקֶר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בוקר
הגייה* boker
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ר א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ בְּקָרִים; בֹּקֶר־, ר׳ בָּקְרֵי־
 
שעת בוקר בטבריה.
  1. לשון המקרא פרק זמן ביום, משעת זריחת החמה לערך, ושואף לקראת צהרי־היום; תחילת החלק המואר של היום.
    • ”וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד“ (בראשית א, פסוק ה)
    • דני, קום מהמיטה, כבר בוקר ועליך ללכת אל בית הספר.
  2. בהשאלה: התחלה חדשה.

גזרון עריכה

  • מצרית-תכונה: בֵּקָא bkꜣ - בוקר, מחר. בכתב הירוגליפים:
    bkAhrw
    N19

צירופים עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אינדונזית: pagi‏‏‏‏
  • איטלקית: mattina‏‏‏‏
  • אירית: maidin‏‏‏‏
  • אנגלית: morning‏‏‏‏
  • אספרנטו: mateno‏‏‏‏
  • ארמית: צַפְרָא
  • גרוזינית: დილა‏‏‏‏ (תעתיק: dila)
  • גרמנית: Morgen‏‏‏‏
  • הולנדית: morgen‏‏‏‏
  • הונגרית: reggel‏, délelőtt‏‏‏‏
  • טורקית: sabah‏‏‏‏
  • יוונית: πρωί‏‏‏‏ (תעתיק: proḯ)
  • יידיש: מאָרגן‎‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: asa)
  • כורדית: sibe‏, beyanî‏, şewekî
  • לטינית: māne‏‏‏‏
  • מלאית: pagi ‏‏‏‏
  • מלטית: għodwa‏‏‏‏
  • נורווגית: morgen‏‏‏‏
  • סווהילית: asubuhi‏‏‏‏
  • סנסקירית: प्रात‏‏‏‏ (תעתיק: prāta)
  • ספרדית: mañana‏‏‏‏
  • ערבית: صباح‏‏‏‏ (תעתיק: צַבָאח)
  • פולנית: ranek‏‏‏‏
  • פורטוגלית: manhã‏‏‏‏
  • פינית: aamu‏‏‏‏
  • פרסית: Morgen‏‏‏‏
  • צ'כית: ráno‏, dopoledne‏‏‏‏
  • צרפתית: matin‏‏‏‏
  • קוריאנית: 아침‏‏‏‏ (תעתיק: achim)
  • רומנית: Morgen‏‏‏‏
  • רוסית: утро‏‏‏‏ (תעתיק: útro)
  • שוודית: morgon‏‏‏‏
  • תאילנדית: เช้า‏‏‏‏ (תעתיק: cháao)

ראו גם עריכה

בָּקָר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקר
הגייה* bakar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ר ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
 
עדר בקר במנוחה
  1. לשון המקרא בהמה גסה, בעל חיים מהסוג (Bos), והסוגים הקרובים לו. במשק האדם מגודלים שוורים, עגלים, פרים ופרות.
    • ”הִנֵּה יַד-יהוה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.“ (שמות ט, פסוק ג)
    • בן־דודי מגדל ומשווק בקר.
  2. הבשר של אותן בהמות.
    • ”וַיִּקַּח חֶמְאָה, וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם, וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ; וַיֹּאכֵלוּ.“ (בראשית יח, פסוק ח)
    • ”עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים, וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי, וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים.“ (בראשית יח, פסוק ח)

גזרון עריכה

  • המילה קיימת בשפות שמיות נוספות: אכדית: buḳāro[דרוש מקור]; ארמית: ܒܲܩܪܵܐ (בַּקְרָא); שבאית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר); ערבית: بقر (בָּקָר)[1].
  • יש אומרים שתיבת בקר נוצרה מן בקע, משום הבהמה החורשת בשדה בזמן בו יבקעו קרני האור בשחר הבוקר.[2]

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: בקר
  טקסונומיה בוויקימינים: Bovinae
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בקר

סימוכין עריכה

  1. semiticroots
  2. יעקב הוכרמן, עיונים גזרוניים בלשון המקרא (מאמר חמישי), בית מקרא לב,ב (תשמ"ז), עמ' 129.

בַּקָּר א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקר
הגייה* bakar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ר ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ בַּקָּרִים
  1. לשון חז"ל [לא בשימוש] רועה בקר.
    • ”וּתְנֵי כֵן: הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לַבַּקָּר, אַף עַל פִּי שֵׁלֹּא הוֹדִיעַ לַבַּקָּר הֲרֵי זוֹ כְרַגְלֵי הַבַּקָּר.“ (ירושלמי, מסכת ביצהפרק ה, הלכה ג)

גיזרון עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

בַּקָּר ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקר
הגייה* bakar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ר ג
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ בַּקָּרִים
  1. עברית חדשה אדם או מנגנון שמפקח על תקינות של משהו.
    • הבקר החשמלי הפסיק לעבוד, וחייבים לתקן אותו, לפני שהכל יוצא פה משליטה.
    • חברות תחבורה מחזיקות בקר שטח לצורך בדיקת שילוט והכוונה, תקינות ותדירות האוטובוסים.

גיזרון עריכה

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

בִּקֵּר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ביקר
שורש וגזרה ב־ק־ר גגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא בדק, חיפש.
    • ”וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר; לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב טָמֵא הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק לו)
    • ”לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ; וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל.“ (ויקרא כז, פסוק לג)
    • ”מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר (משלי כ, פסוק כה)
  2. לשון המקרא ביצע בקרה, דאג לצרכים או לתנאים לפי הצורך.
    • ”כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם-הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ, נִפְרָשׁוֹת – כֵּן אֲבַקֵּר אֶת-צֹאנִי; וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל-הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם, בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (יחזקאל לד, פסוק יב)
    • המדען ביקר את תנאי־הגידול של החיידקים, על־מנת שיגדלו יפה.
  3. ערך ביקור. בא למישהו כדי לראותו או להיות עמו.
    • ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-יהוה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית-יהוה כָּל-יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יהוה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ“ (תהלים כז, פסוק ד)
    • ”וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק טו)
    • אחי הגיע אתמול לישראל והוא ביקר אותי, לאחר שהוא ביקר את אמי.
  4. מתח ביקורת על מישהו או על משהו.

גזרון עריכה

 1-2. אכדית: buqquru – לברר, לחקור[1]; אוגריתית: 𐎁𐎖𐎗 (בקר) - לבחון, לבדוק; סורית: ܒܘܼܩܵܪܵܐ (בּוּקָרָא) – לשאול, לחקור; ארמית: בקר – לבחון, לבדוק; ערבית: بَقَّرَ (בַּקַּרַ) - לחפור, לגלות, לפתוח, לבקע; קתבאנית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר) - לפתוח; שבאית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר) - להשוות גומות, לחפור. יש הטוענים שההוראה המקורית של השורש היא "לפתוח".[2]
 3. מופיע בעיקר בלשון חז"ל. יש טוענים שזו הוראה מאוחרת, שבמקרא מופיע רק במשמעות 1-2, ובתהלים הוא במשמעות עיון והתבוננות (תקבולת של "לַחֲזוֹת")[3], ובמלכים בהוראת "לבדוק"[4]. מנגד, המילה האוגריתית הנ"ל באה גם בהוראת ביקור אֵלָה אצל אל[5]. כמו כן יש להקביל ל"שיחר" שנגזר מ"שַׁחַר".

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

1 עריכה

2 עריכה

3 עריכה

  • אנגלית: visit‏‏‏‏‏‏
  • גרמנית: besuchen‏‏‏‏‏‏
  • ערבית: زار‏‏‏‏

4 עריכה

ראו גם עריכה

סימוכין עריכה

  1. A-Concise-Dictionary-of-Akkadian, edited by: Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate. עמ' 49. במילון האכדי המקוון: baqāru – לטעון, לערער.
  2. semitic roots, 𐩨 𐩤 𐩧
  3. מנחם בן סרוק, ראב"ע, רד"ק. לדעת דונש הוא מלשון "בוקר", שיבא בכל בוקר.
  4. מצודות.
  5. מ"צ קדרי, מילון עברי מקראי, 'בקר', עמ' 121.

בֵּקָר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקר
הגייה* bekar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
סימן הבקר.
  1. [מוזיקה] סימן היתק המבטל דיאז או במול ומעמיד את התו על הצליל הרגיל. .

גיזרון עריכה

  • מצרפתית: bécarre, במקור מלטינית: b quadrātum – יb רבוע

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: בקר (סימן היתק)