בקר
בֹּקֶר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בוקר |
| הגייה* | boker |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ק־ר א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ בְּקָרִים; בֹּקֶר־, ר׳ בָּקְרֵי־ |
- לשון המקרא פרק זמן ביום, משעת זריחת החמה לערך, ושואף לקראת צהרי־היום; תחילת החלק המואר של היום.
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם; אִישׁ אַל־יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר. וְלֹא־שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר; וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה. וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ; וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס.“ (שמות טז, פסוקים יט–כא)
- ”...וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ־בָהּ כָּל־הַלַּיְלָה עַד־הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר.“ (שופטים יט, פסוק כה)
- ”וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח־שָׁמֶשׁ, בֹּקֶר לֹא עָבוֹת; מִנֹּגַהּ מִמָּטָר, דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ד)
- ”וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, כֶּעָרִים אֲשֶׁר־הָפַךְ יהוה, וְלֹא נִחָם; וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר, וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם.“ (ירמיהו כ, פסוק טז)
- ”כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה.“ (תהלים ל, פסוק ו)
- ”וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד־הַבֹּקֶר, וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ...“ (רות ג, פסוק יד)
- ”אני צועד לאיטי בצל הדקלים. 18 שעות בלבד מפרידות בין האמש שלא נתתי דעתי עליו בבוקרו של היום שחלף. לבין זה של הבוקר הנעים, המתנגן.“ (אל היעד, מאת דוד לבנה, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: התחלה חדשה.
גזרון
עריכה- מצרית-תכונה: בֵּקָא bkꜣ - בוקר, מחר. בכתב הירוגליפים:
צירופים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אינדונזית: pagi
- איטלקית: mattina
- אירית: maidin
- אנגלית: morning
- אספרנטו: mateno
- ארמית: צַפְרָא
- גרוזינית: დილა (תעתיק: dila)
- גרמנית: Morgen
- הולנדית: morgen
- הונגרית: reggel, délelőtt
- טורקית: sabah
- יוונית: πρωί (תעתיק: proḯ)
- יידיש: מאָרגן
- יפנית: 朝 (תעתיק: asa)
- כורדית: sibe, beyanî, şewekî
- לטינית: māne
- מלאית: pagi
- מלטית: għodwa
- נורווגית: morgen
- סווהילית: asubuhi
- סנסקירית: प्रात (תעתיק: prāta)
- ספרדית: mañana
- ערבית: صباح (תעתיק: צַבָאח)
- פולנית: ranek
- פורטוגלית: manhã
- פינית: aamu
- פרסית: صباح (תעתיק: צַבָאח)
- צ'כית: ráno, dopoledne
- צרפתית: matin
- קוריאנית: 아침 (תעתיק: achim)
- רומנית: dimineață
- רוסית: утро (תעתיק: útro)
- שוודית: morgon
- תאילנדית: เช้า (תעתיק: cháao)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
בָּקָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בקר |
| הגייה* | bakar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ק־ר ב |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | |
- לשון המקרא בהמה גסה, בעל חיים מהסוג (Bos), והסוגים הקרובים לו. במשק האדם מגודלים שוורים, עגלים, פרים ופרות.
- הבשר של אותן בהמות.
גזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
סימוכין
עריכה- ↑ semiticroots
- ↑ יעקב הוכרמן, עיונים גזרוניים בלשון המקרא (מאמר חמישי), בית מקרא לב,ב (תשמ"ז), עמ' 129.
בַּקָּר א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בקר |
| הגייה* | bakar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ק־ר ב |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ בַּקָּרִים |
- לשון חז"ל [לא בשימוש] רועה בקר.
- ”וּתְנֵי כֵן: הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לַבַּקָּר, אַף עַל פִּי שֵׁלֹּא הוֹדִיעַ לַבַּקָּר הֲרֵי זוֹ כְרַגְלֵי הַבַּקָּר.“ (ירושלמי, מסכת ביצה – פרק ה, הלכה ג)
גיזרון
עריכה- משורש מקראי, ראו בָּקָר.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהבַּקָּר ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בקר |
| הגייה* | bakar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ק־ר ג |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ בַּקָּרִים |
- עברית חדשה אדם או מנגנון שמפקח על תקינות של משהו.
- הבקר החשמלי הפסיק לעבוד, וחייבים לתקן אותו, לפני שהכל יוצא פה משליטה.
- חברות תחבורה מחזיקות בקר שטח לצורך בדיקת שילוט והכוונה, תקינות ותדירות האוטובוסים.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: inspector, controller
- ערבית: مراقب
ראו גם
עריכהבִּקֵּר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ביקר |
| שורש וגזרה | ב־ק־ר ג, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא בדק, חיפש.
- ”וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר; לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב טָמֵא הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק לו)
- ”לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ; וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל.“ (ויקרא כז, פסוק לג)
- ”מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר“ (משלי כ, פסוק כה)
- לשון המקרא ביצע בקרה, דאג לצרכים או לתנאים לפי הצורך.
- ערך ביקור. בא למישהו כדי לראותו או להיות עמו.
- ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-יהוה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית-יהוה כָּל-יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יהוה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ“ (תהלים כז, פסוק ד)
- ”וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק טו)
- אחי הגיע אתמול לישראל והוא ביקר אותי, לאחר שהוא ביקר את אמי.
- מתח ביקורת על מישהו או על משהו.
- אפילו נשיא האוניברסיטה ביקר את תוכן המאמר הזה קשות.
גזרון
עריכה- 1-2. אכדית: buqquru – לברר, לחקור[1]; אוגריתית: 𐎁𐎖𐎗 (בקר) - לבחון, לבדוק; סורית: ܒܘܼܩܵܪܵܐ (בּוּקָרָא) – לשאול, לחקור; ארמית: בקר – לבחון, לבדוק; ערבית: بَقَّرَ (בַּקַּרַ) - לחפור, לגלות, לפתוח, לבקע; קתבאנית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר) - לפתוח; שבאית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר) - להשוות גומות, לחפור. יש הטוענים שההוראה המקורית של השורש היא "לפתוח".[2]
- 3. מופיע בעיקר בלשון חז"ל. יש טוענים שזו הוראה מאוחרת, שבמקרא מופיע רק במשמעות 1-2, ובתהלים הוא במשמעות עיון והתבוננות (תקבולת של "לַחֲזוֹת")[3], ובמלכים בהוראת "לבדוק"[4]. מנגד, המילה האוגריתית הנ"ל באה גם בהוראת ביקור אֵלָה אצל אל[5]. כמו כן יש להקביל ל"שיחר" שנגזר מ"שַׁחַר".
