בדק
בָּדַק
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בדק |
| שורש וגזרה | ב־ד־ק, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא תיקן, שיפץ.
- ”וַיִּתְּנוּ עַל יַד עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בְּבֵית אדני וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עֹשִׂים בְּבֵית יְהוָה לִבְדּוֹק וּלְחַזֵּק הַבָּיִת.“ (דברי הימים ב׳ לד, פסוק י)
- לשון חז"ל בחן, חקר, חפשׂ דבר-מה.
- ”כיצד בודקין את העדים? זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ו)
- ”אמר להן רבי שמעון: בִּדקו את הגל הזה. ובדקוהו ומצאו בו צורה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ז)
פרשנים מפרשים
עריכה- מצודת ציון על דברי הימים ב לד י: "לבדוק" - לתקן הבדק והוא מקום השבור וההרוס ונקרא בדק על שם שבודקין ומחפשין אחריו.
- רש"י על דברי הימים ב לד י: "לבדוק ולחזק" - לראות את ערות הארץ (בראשית מ"ב) מתרגמינן ולמחזי ית בדקא דארעא.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית:
- mend, restore
- investigate, check, examine
ראו גם
עריכהבֶּדֶק
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בדק |
| הגייה* | Bedek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ד־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ בְּדָקִים |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון המקרא בקע, סדק, שבר.
- ”יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים, אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ; וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת־בֶּדֶק הַבַּיִת, לְכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק.“ (מלכים ב׳ יב, פסוק ו)
- ”זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ, מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ; כָּל־אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ, לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ט)
- בּוֹא לְשָׁלוֹם חָתָן / וּשְׂמְחָה בַּמַּתָּן / בּוֹא בְּשָׁעַת צֶדֶק / אִישׁ מְחַזֵּק בֶּדֶק / הוֹד לְכוֹכַב שַׁחַק / נִין מְכֻנָּה אֵיתָן. (פיוט בוא לשלום חתן)
- עברית חדשה תיקון ושיפוץ.
- ”בואינג 747 של חברת התעופה האמריקנית טאואר אייר יצא בסוף השבוע שעבר „כמו חדש“ ממפעל בדק מטוסים בתעשייה האווירית [...].“ ("מעריב", 13 בינואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- עפ"י אבן שושן: אוגריתית - בדקת, בקיעים.
- השימוש בבדק (2) רווח בעברית החדשה על פי הבנת הפסוק וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ. (מלכים ב' יב ח), ולפי הפועל בָּדַק.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכהמשמעות המילה "בֶּדֶק" היתה נושא מרכזי בבחינת מהימנות כתובת יהואש (או "כתובת בדק הבית"), בה נכתב: ”וַאַעַשׂ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת וְהַקִּרֹת סָבִב וְאֶת הַיָּצִע וְהַשְׂבָכִם וְהַלּוּלִם וְהַגְרִעֹת וְהַדְּלָתֹת.“ מהימנות הכתובת נידונה בבית המשפט בתביעה פלילית על זיוף עתיקות (מדינת ישראל נגד עודד גולן, ת"פ (ירושלים) 482-04). בפסק הדין נכתב, למשל, (לגבי עדותו של פרופסור נדב נאמן):
- "לגישתו, מבחינה לשונית ניתן לומר לגבי כתובת יהואש, כי קיימות סיבות לחשוד שהיא איננה אותנטית. למשל, הביטוי "ואעש את בדק הבית" הינו צירוף בלתי אפשרי בעברית כיוון שקיימת סתירה בין "לעשות" לבין "בדק" שמשמעותו פירצה, סדק. לשיטתו, מלך לא יכתוב בכתובתו שהוא עשה פירצה, וזאת הינו קובע בהשוואה לקורפוס המקראי. לשיטתו, המילים "לעשות בדק" הן בניגוד מוחלט לכל הצירופים המופיעים בקורפוס המקראי בהם מופיעה המילה "בדק". המונח "לעשות בדק" המופיע בלוח יהואש הינה עברית מודרנית שמשמעותה לתקן, לעשות תיקון בבית. לעומת זאת, בעברית מקראית, "בדק" זה פירצה ולכן המדובר על לעשות פירצה או לחזק את הבדק".