רוֹעֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רועה
הגייה* ro'e
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ע־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ רוֹעִים, ר׳ רוֹעֵי־, נ׳ רוֹעָה, נ"ר רוֹעוֹת, נ׳ רוֹעַת־
 
רועה עזים
 
רועה כבשים
  1. לשון המקרא מי שתפקידו לשמור על עדר הצאן או הבקר: לדאוג לבטחונו, למצוא לו מים ומחסה, ולהוליכו לאכול עשב באחו.
    • בכל בוקר, הרועה יוצא עם עדר הכבשים למרעה בעמק ירוק ופתוח, ובכל ערב, הרועה אוסף את הכבשים, סופר אותן ומחזירן לדיר.
    • ”וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל וַיְהִי-הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.“ (בראשית ד, פסוק ב)
  2. בהשאלה: מנהיג, מדריך, מוביל, מושל, שליט
    • הרועה הולך בראש השיירה כדי להראות לה את הדרך.
    • ”דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד.“ (קהלת יב, פסוק יא)
    • ”לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו כג, פסוק ב)
  3. לשון המקרא כינוי לאלוהים.
    • רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.“ (תהלים פ, פסוק ב)

גיזרוןעריכה

  • מקביל לאכדית רֵאֻ rēʾû[1] (אין ע באכדית), ארמית רַעְיָא[2], ארמית-סורית ܪܳܥܝܳܐ (רֹעיֹא), פיניקית 𐤓𐤏‎𐤉‎ (רעי)[3]. בינוני של הפועל רעה, שמקביל לאכדית רֶאֻ reʾû[1], ארמית רעי[4], ארמית-סורית ܪܳܥܶܐ (רֹעֶא, פועל עומד) או ܡܰܪܥܽܘܝܶܐ (מַרעוּיֶא, פועל יוצא).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: רועה צאן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רועה צאן