אלהים

אֱלֹהִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אלוהים
הגייה*	elohim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש	א־ל־הּ
דרך תצורה
נטיות

ציור של אלוהים בורא את העולם

1. לשון המקרא הכוחות העליונים העל-טבעיים אשר על פי אמונות שונות בראו את עולמו של האדם, שולטים בו ומכוונים אותו.

   • ”אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.“ (שמות כ, פסוק ב)

2. לשון המקרא בהשאלה (1): רב, שר.

   • ”וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים.“ (שמות ד, פסוק טז)

3. לשון המקרא בהשאלה (1): בית דין.

   • ”וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.“ (שמות כא, פסוק ו)
   • ”אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ [...] עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ.“ (שמות כב, פסוקים ז – ח)

גיזרון

• פיניקית-"אלם" . ארמית-"עליונִין" . 'ריבוי מופשט' של אלוה: ריבוי שמבטא הפשטה של רעיון (דומה לביטויים 'האֱלֹהוּת' או 'היֵשוּת האלוהית') כמו בְּתוּלִים, נְעוּרִים, עֲלוּמִים, זְקוּנִים, זְנוּנִים, מִלּוּאִים, רַחֲמִים, כִּפּוּרִים, פְּלִילִים, מְגוּרִים, נִשּׂוּאִין, גֵּרוּשִׁין, אֵרוּסִין, חֻלִּין, אפילו חַיִּים. . עקב כך, צורת הריבוי במילה אלוהים היא לא שרידה של פוליתיאיזם קדום אצל בני ישראל, כפי שהאמונה העממית קובעת: להפך, היא צורה של 'ריבוי מופשט', ביטוי של הפשטה דרך ריבוי, תופעה מוכרת ושכיחה בשפה העברית.<ref Gesenius 124g.</ref>
• (3)+(2): באשור, 'לימוֹ' היא משְׂרתו של הפקיד האשורי שמונה מטעם המלך, פיקח על חגיגות השנה החדשה בבירה, היה נבחר בהגרלה ומתחלף בכל פרק זמן קצוב בין משפחות מקומיות מיוחסות ולפיכך יש הגוזרים שמו כהלחם של אל + כאפונים 'לִימוּ' Limmu השם מתועד בכתובות המתוארכות לשנים 892 - 648 לפנה"ס , ונהגה: 'אִלֻ-לִימֻ' בהוראת 'האל של המחוז משם מגיעים הפקידים הנבחרים' , כאמור פקידים הם בלשון רבים, ראו עניין הריבוי המוזכר בסעיף הקודם, והשוו לכינוי שנפוץ בתקופה ההלניסטית בה כנראה נתקבעה בתודעה ובכתובים התחליף "אֲדֹנָי" (גם הפעם בלשון רבים, בהוראת 'האדונים שלי'), כנראה כביטוי לחרדה שאחזה מפני אזכור השמות הקדומים יותר קרי אל, יה, יהווה, אלוהים, ועוד.

צירופים

• אלהים אדירים
• אצבע אלהים
• לאלוהים פתרונים

תרגום

• אנגלית: god‏‏‏‏
• גרמנית: Gott‏‏‏‏
• לטינית: deus‏‏‏‏
• ספרדית: dios‏‏‏‏
• ערבית: الله‏‏‏‏ (תעתיק: אללה)
• רוסית: бог‏‏‏‏ (תעתיק bog)

מידע נוסף

• במקרא מופיעה המילה ככינוי לאל הן ביידוע ("האלוהים") והן שלא ביידוע ("אלוהים"). לעתים מופיעות שתי הצורות באותו ההקשר. למשל: ”וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים, וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת יְהוָה הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק ה) או ”וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן, וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים [...] וַיִּירָא דָוִיד אֶת הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים“ (דברי הימים א׳ יג, פסוקים י – יב).

בחיבור "אמונות ודעות בספרי דברי הימים, ומקומן בעולם המחשבה המקראית" נכתב: "בולט השימוש הרב, יחסית, של הצורה המיודעת 'האלהים' דווקא כשם פרטי, תופעה שהיא אופיינית לספרות המקראית המאוחרת כולה". בספר נטען שהשם המיודע 'האלהים' מדגיש את הבלעדיות והייחודיות של האל, וש"התגברות השימוש בצורה המיודעת מעידה על התחזקות התודעה של בלעדיות האל".

ראו גם

• האלהה
• מונותאיזם
• שטן
• שר ממשלתי בכיר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אלוהים

ציטוטים בוויקיציטוט: אלוהים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלוהים

שמות האלוהים