הדס
(הופנה מהדף הדסה)
הֲדַסעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הדס |
| הגייה* | hadas |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ד־ס |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ הֲדַסִּים |
- שיח ירוק עד ממשפחת ההדסיים. נפוץ בחורש הים־תיכוני וגם כשיח בגינות נוי. אחד מארבעת המינים.
- ”רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.“ (זכריה א, פסוק ח)
- ”וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח, פסוק טו)
- ”תנו רבנן "ענף עץ עבות" (ויקרא כג, פסוק מ) שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא הוי אומר זה הדס“ (בבלי, מסכת סוכה – דף לב, עמוד ב)
- ”מָה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה.“ (ויקרא רבה, פרשה ל, סימן יב)
- שם פרטי לנקבה.
- ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.“ (אסתר ב, פסוק ז)
- "כל אחד ישאל: "מי זה / מלוכלך כזה כזה?!" / והדסה הקטנה / תסתתר אז בפינה / לא תכיר אותו בכלל / כלל וכלל." (הסבון בכה מאוד, מאת מרים ילן שטקליס)
מובאות נוספותעריכה
- צמח ההדס קרוי בלשון אכדית: אָסֻ (𒄑𒀀𒊍), במזרח הקדום ובימי המקרא נהגו לרקוח משמן ההדס תכשירי מרפא . השוו לברכת ההחלמה: אסותא, ולשם הכת שנודעה בקרבתה לעולם הרפואה הקדום : איסיים (רופא בהגיית: אֲסֻּם asûm).
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: הדס |
 טקסונומיה בוויקימינים: Myrtus |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הדסים |
הִדֵּסעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הידס |
| שורש וגזרה | ה־ד־ס, פ"ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הלך הליכה קופצנית או בצעדי ריקוד.
- ” התרנגולים מוּעדין להלך כדרכן ולשבר .... שהיה מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק. “ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ב, משנה ב)
- ” רבי שמואל בר רב יצחק הוה נסיב שיבשתי והוה מהדס קומי כליא (היה לוקח ענף והיה מרקד לפני הכלה).“ (ירושלמי, מסכת פאה – דף א, עמוד א)
- מהדס - מרקד. ויש שמפרשים, חופר ברגליו בארץ, כדרך התרנגולים. (רבי עובדיה מברטנורא, פרוש למשנה שלעיל במסכת בבא קמא).
מקורעריכה
- לשון חז"ל אימצה את השורש ה־ד־ס מן השורש הסורי ח־ד־ס, שמשמעו חקיקה וחריטה (כהסברו של רבי עובדיה מברטנורא הנ"ל). שורש אחר שאומץ מהשורש ח־ד־ס לערבית הוא ה־נ־ד־ס, שהתגלגל לבסוף לעברית.
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: