קלס
קֶלֶס עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קלס |
הגייה* | keles |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ל־ס א |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | קֶלֶס־ |
גיזרון עריכה
- שורש מקראי. מקביל לאוגריתית: 𐎖𐎍𐎕 (קלצ) בהוראת: העליב, השפיל. מעברית המילה התגלגלה לערבית חדשה: قَلَّسَ (קַלַּסַ) - ללעוג.
- יתכן שיש קשר למילה האנגלית: curse - קללה.
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- בלשון חז"ל השורש משמש במשמעות הפוכה, מה שגרם לחלק מהמפרשים לפרש אחרת את הוראת השורש, לדוגמא: רש"י: "כל לשון קלסה לשון דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע" (חבקוק א,י) "קלסה לשון דיבור יתר הוא לפיכך הוא נהפך ללשון שבח וללשון גנאי" (סוטה כז, א) ר"י אבן כספי: "זה השרש בכל מקום הוא מטעם שבח והמלעיג על זולתו הוא כמשבח עצמו" (מלכים ב, ב, כג). אמנם באמת השורש החז"לי לקוח מיוונית ואינו קשור לשורש המקראי, ראו בגיזרון קִלֵּס ב.
קִלֵּס א עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קילס |
שורש וגזרה | ק־ל־ס א, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא לעג.
- ”וְלֹא הייתי (ק' הָיִית) כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן“ (יחזקאל טז, פסוק לא)
- "מַעֲטֶה אֹבֵד אַל תְּהַתֵּל, וְאַל תְּקַלֵּס בִּמְרִירֵי יוֹם". (בן סירא יא,ד)
גיזרון עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קִלֵּס ב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קילס |
שורש וגזרה | ק־ל־ס ב, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל שיבח, הילל.
- "ארץ כסית בחכמתך, ותקלס במרום שירה." (בן סירא מז,טז)
- ”לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ה).
- ”מָשָׁל לְצִפּוֹר שֶׁבָּרַח מִן הַצַּיָּד וְנָפְלָה לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל אַנְדְּרוּאַנְטִיָא, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַצַּיָּד הִתְחִיל מְקַלְּסָהּ וְאָמַר לָהּ כַּמָּה נָאָה בְּרִיחָה שֶׁבָּרַחְתָּ.“ (שמות רבה, פרשה כז, סימן ג)
- "אִלּוּלֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הַלְּבָבוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת, קִלֵּס נְבוּכַדְנֶצַּר בְּפָסוּק זֶה כְּשֵׁם שֶׁקִּלֵּס דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים." (מדרש תנחומא, וארא, סימן יז)
גיזרון עריכה
- מיוונית: kalós) καλός) – נאה, יפה. בלשון חז"ל, אשר הושפעה מיוונית, הפכה המילה קילס (במקור: קִלֵּס לעיל) לציון ביטוי של ברכה.[1]
- כנראה ממקור חיתי: kalleš בהוראת לקרוא, לזמן (בהקשר פולחני).[2]
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: praise
סימוכין עריכה
- ↑ אבשלום קור, "באופן מילולי: קלס, בני חורין". icast, 24/3/2010
- ↑ Chaim Rabin, "Hittite Words in Hebrew", Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 122.
קִלֵּס ג עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קילס |
שורש וגזרה | ק־ל־ס ג, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל רקע ברגלו.
- ”המקלס לא יקלס לא במנעל ולא בסנדל מפני הסכנה.“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כז, עמוד ב)
- לשון חז"ל פושט ידיו; רוקד.
- ”אמרין: דהוה נסיב שושיבתה ומקלס קומי כלייה והוון רבנן מרננין ביה.“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרה – פרק ג, הלכה א)
- ”והוה מספיד בחדא ידיה ומקלס בחדא ידיה.“ (קהלת רבה, פרשה יב, סימן ז)
גיזרון עריכה
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: stomp
קְלָס עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קלאס |
הגייה* | klas |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות |
- משחק שבו מציירים משבצות על הקרקע, ומדלגים מאחת לאחרת, לעתים גם מעבירים אבן.
- "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים / לשחק תופסת, קלאס או מחבואים?" (למה הגדולים לא לומדים מהקטנים, מאת עוזי חיטמן)
- "זוג יונים על הפנס / (זה מתוק, זה מתוק) / שתי ילדות קופצות בקלס / (זה מתוק, זה מתוק)" (אח, איזה יום יפה!, מאת חיים חפר)
גיזרון עריכה
- מרוסית: klassiki) классики) – כִּתָּה
תרגום עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: קלאס |