מְקֻלָּס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקולס
הגייה* mekulas
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ל־ס ב
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְקֻלֶּסֶת, ר׳ מְקֻלָּסִים
  1. לשון חז"ל משובח; מהודר.

גיזרון

עריכה
  • מהפועל החז"לי קִלֵּס בהוראת: שיבח, הִלֵּל, במקור מיוונית: kalós) καλός) – נאה, יפה.

מילים נרדפות

עריכה

פרשנים מפרשים

עריכה
  • ברטנורא: "מקולס- כגיבור זה שכלי זיניו עמו, תרגום "וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת" (שמואל א יז,ה)- וְקוּלְסָא דִנְחָשָׁא" (מיוונית: kórus) κόρῠς) - קסדה).

תרגום

עריכה